ביקורת סרט: המסור המעגל נסגר (ספירלה), במאי: דארן לין בוסמן, 2021

אחד מסרטי וממותגי האימה המפתיעים, הוא סדרת סרטי "המסור". הוא החל כסרט אימה דל תקציב, אבל מאוד אפקטיבי. בהמשך הייתה סדרה של סרטים, שזנחו את התחכום והתרכזו באיברים כרותים ופרצופים סובלים. בשנת 2010 אחרי שבעה סרטים סופר רווחיים, הוא עצר. בשנת 2017 הוא חודש, ולאחר מכן חזר למדפים בשל חוסר דמיון ועלילה לא מוצלחת.

כריס רוק הקומיקאי, החליט בשנים האחרונות לשנות כיוון ולהפוך לשחקן רציני. "המסור" היא סדרת סרטים מספיק ידועה על מנת שיוכל להזדהות איתה. הוא החליט להפוך להיות השחקן הראשי של הסרט ולקחת אותו לכיוון שונה. הפעם אנו מקבלים התנעה חדשה, כאשר כריס רוק מגלם את הכוכב, שהוא שוטר בלתי משוחד עם שותפים ומפקד תחנה בעייתי.

השוטר זיק בנקס (כריס רוק), פותח בחקירה אחר חקיין של ג'יגסו, שיוצא בסדרת מלכודות צפויה וללא השראה. הוא עבד עם מרקוס (סמואל ל. ג'קסון), שהיה לו רזומה של פותר רציחות סדרתי. הוא מצרף אליו את וויליאם (מקס מינגלה), כעוזרו, וביחד הם מנסים לחזור לעבר ולחקור מקרי רצח חדשים, שהזכירו מקרי רצח אחרים, אותם חקר מרקוס.

במקום דגש על אימה והרבה דם ואיברים פנימיים, אנו מקבלים דגש על חקירת משטרה ורצח. הבעיה היא, שהחקירה משעממת ונטולת השראה, המלכודות לא מסעירות ובכלל ונראה שהסרט חד ממדי עם דמויות שהן בעיקר פלקט.

הסדרה הייתה ידועה בטוויסטים המתוחכמים שלה, ואף פעם לא ידעת איך הכל הסתיים. הפעם, אחרי שהורגלנו לרף גבוה בסרטים הקודמים, הטוויסטים צפויים ובעיקר לא מעניינים. אפשר לנחש את כיווני ופיתולי העלילה די בקלות, ומי שראה את הסרטים הקודמים כמעט ירגיש שהוא בשידור חוזר לא מוצלח במיוחד.

לא ממש ברור למה הפרק הנוכחי קשור לסדרת הסרטים. הוא מציג רק כמה ניואנסים ומילים על ג'יגסו (טובין בל) וההיסטוריה המדממת שלו.

אפשר לומר, שעם עבודת עריכה קלה, הפרק הנוכחי היה עומד בפני עצמו וזו לא מחמאה. "המסור" הנוכחי נוטש את המסורת של הקודמים לו ומפסיק לנסות ולחבר את כל הנקודות לנרטיב אחד שלם וממושך. הוא מפזר את העלילה ולפעמים מצליח להתחבר, אבל ברוב הפעמים זה מרגיש מאוד מאולץ ולא מעניין.