ביקורת סרט: דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף , במאי: סאם ראימי, 2022

רבים ביקרו את הסרט "ד"ר סטריינג'" ואהבו אותו. מארוול, אולי בצדק, השתלטה על הקולנוע המסחרי בעולם. סרטיה הם אולי המעוז האחרון של רבי מכר עולמיים, וכל אחד מהם מצליח לשבור קופות בעולם, בשעה שיותר ויותר צופים מעדיפים מסך ביתי ופופקורן מלצפות בקולנוע. הנתונים ש"ד"ר סטריינג'" הצליח לגרוף הם: שבע מאות מיליון דולר בתקופה קצרה, ונתון זה לא פחות ממדהים.

הפעם הם הצליחו לשים את ידם על סאם ריימי, במאי סרטי אימה פורץ דרך, שעד היום אני זוכר לטובה את סרטו המקריפ "קחי אותי לגיהינום". השילוב היה אמור לשדרג את הסרטים, לבגר אותם וזה עבד חלקית. בפעם הראשונה, מוצגת אלימות גרפית אמיתית בסרט של דיסני. דמות נחתכת לשניים, ישנן הריגות בכמויות מסחריות והדמויות לא סתם נופלות, אלא ממש נרצחות.

יש כאלה שיאהבו את השינוי המדמם, בכל מקרה הוא מקבע את הסרט ככזה שמתאים לבני נוער לפחות, ולא לילדים. העלילה היא למביני עניין בלבד, כאלה שהצליחו לעקוב אחרי העלילה גם בדיסני פלוס. נמצא כאן, את תו האיכות של מארוול, הכל מאוד נוסחתי וממש לא חורג מהכללים הנוקשים שהם אימצו לעצמם.

הפעם, בסרט "דוקטור סטריינג' בממדי הטירוף", סטריינג' פוגש בנערה שיכולה לעבור בין עולמות ויש את מכשפת השני, שמאוד רוצה את הכוח שלה. זה תירוץ, להרבה מאוד פיצוצים ואפקטים מיוחדים, שהם לא פחות ממרהיבים.

באמת הפעם ישנה השקעה מטורפת בחזות, זה נראה לא פחות ממדהים. הדמות הראשית סטריינג' (בנדיקט קמברבטץ'), מאוד פלקטי וכמעט לא מביע רגשות או עניין כלשהו במתרחש. הוא די שחקן משני בסרט, מכשפת השני (אליזבת אולסן) הרבה יותר דומיננטית. היה ניתן להוציא אותו ועדיין לא מאבדים יותר מדי עניין.

מדובר על מוצר מהוקצע, שלא מרפה מהגז לרגע. יש בו רגעים קלילים וגם מפחידים ולכן ההצלחה שלו לא מוטלת בספק. מדהים לראות שכבר כמה שנים, מוצר שפעם היה בשוליים הפך להיות כל כך מיינסטרים, שהוא יצר תת תרבות שלמה שלא נראה שהולכת להיעלם בקרוב.