ביקורת סרט: אסקייפ רום: השלב הבא, במאי: אדם רוביטל, 2019

לפני הקורונה, רבים מאיתנו היו מכורים לקונספט של חדרי בריחה. כן, החדרים המעיקים הללו, שצריך לפתור כקבוצה שלל חידות כדי להימלט תוך 60 דקות ולפצח את המשימה.

בשנת 2019, יצא סרט שרכב על הגל והציג קבוצה של אנשים, שכביכול אין להם קשר והם צריכים לפתור שלל חידות כדי להימלט ממבוך של חדרי בריחה. זה היה מעין חידוש מוצלח לסרט "קיוב", בו רבים התחברו לחדר בריחה וציפו לסרט ההמשך.

הסרט "אסקייפ רום השלב הבא", ממשיך בנקודה של קודמו. שני השורדים האחרונים זואי (טיילור ראסל) ובן (לוגן מילר), יוצאים למרדף אחר ארגון מינוס, שמארגן את הטורנירים הקטלניים של חדרי הבריחה ולשים לכך סוף. אולם, למרבה הצער הם נופלים בעצמם קורבן וברכבת בניו יורק הם נלכדים בטורניר האלופים של חדרי הבריחה.

השחקנים בסרט מצליחים להעביר את המצוקות שלהם היטב. אנו מבינים את כוונותיהם ומתחברים למוטיבציה שלהם להצליח. לצד המשחק הסביר, יש גם חלקים פחות טובים.

כל הרעיון של הסרט הוא חשיפת הארגון מינוס ומפעיליו, אולם הקונספט הולך לאיבוד ואנו לא מקבלים שום מידע חדש. הביקורת על עולם הריאליטי, בו אנשים נהרגים עבור שעשוע להמונים, הולך לאיבוד בשל עלילה משעממת ולא מאוד מעניינת.

אפשר לומר, שלסרט יש שני כובעים, מצד אחד הוא די מוצלח כסרט אקשן שמצליח להעביר לצופים את הקלסטרופוביה והאימה שאוחזת במשתתפים שנלחמים על חייהם בחדר הבריחה. אך מצד שני הוא דל בבשר ולא ממש מצליח לעניין או לגרות את הצופים להמשיך ולצפות במשחק.