ביקורת סרט: "אחי, אחותי", במאי: רוברטו קפוצ'י, 2021

הסרט "אחי, אחותי" הוא סרט דרמה איטלקי נוגע ללב ומלא תובנות. בתחילת הסרט נראה את האשכבה של האב לאחר שנפטר. היא מתרחשת בכנסיה ובאמצע נכנס אדם שנראה כמו היפי עם כול ציודו על גבו. הוא מגיע לדוכן ההספדים, מציג את עצמו כניק, בנו של המנוח ונושא נאום שזוכה למחיאות כפיים מכול הנוכחים.

טסלה (קלאודיה פנדולפי), גרה עם שני ילדים בבית שהיה של אביה. בת - קרולינה (לודוויקה מרטינו) ובן - סבסטיאנו (פרנצ'סקו קוואלו), שהוא סכיזופרן מאובחן, שהחליט שהוא עומד לנסוע למאדים. יש לו חבר דמיוני איתו הוא מדבר, מתייעץ ושואל. הוא יוצר קשר עם ניק (אלסנדרו פרסיוסי), דודו ואחי אימו, שמגיע לאחר שנעדר 20 שנה ללוויה של אביו.

הדברים מסתבכים לאחר קריאת הצוואה, בה מתברר שהאב הוריש את דירתו, בה מתגוררת רק טסלה, גם לבנו, סבסטיאנו, בתקווה שהם יתפייסו ויהיו ביחסים טובים ולא בנתק כמו בעשרים השנים האחרונות.

על מנת שניק יגור איתם בדירה, קרולינה, שירשה קרוון מסבה, מחליטה לפנות את חדרה לטובת ניק, דודה, והיא עוזבת ללא מקום חלופי. הדבר מרגיז את טסלה. ניק אדם חביב וחברותי מאוד וגולש גלים מחונן, שגילה מהר מאוד דרך התרופות של סבסטיאנו, שהוא סכיזופרן. הוא מתחבר אליו ושניהם מחבבים האחד את השני, עד שסבסטיאנו אפילו מצטרף אליהם לשולחן לארוחת ערב.

ניק מאפשר גם לטסלה לחוש יותר חופש מהטיפול בסבסטיאנו והוא אף לוקח אותו לים, מה שמאפשר לקרולינה לסדר לטסלה דייט. סבסטיאנו חוזר לנגן עם אמה (סטלה אגיטו) ואפילו מוכן להגיע לקונצרט. בקונצרט מתרחשת טרגדיה נוראית ולא נגלה את הספוילר.

סרט נפלא, יש סוד מדוע ניק לא בנה לעצמו חיי משפחה ונעלם ל-20 שנה, שמתגלה בסוף ומחזיר את הקשרים הטובים בין האחים. אין מנוס מהמסקנה, שאכן דם הרבה יותר חזק וסמיך ממים.

משחק מעולה של כל השחקנים, בעיקר של פרנצ'סקו קוואלו שמגלם את סבסטיאנו. הוא מדייק מאוד במשחקו ואף לרגע לא ניתן לחשוב שלא מדובר בסכיזופרן.