ביקורת סרט: אגדות מורטל קומבט - קרב הממלכות , במאי: סיימון מקוויד, 2021

בראשית היה "מורטל קומבט - נקמתו של סקורפיון". החלק הראשון, שעקב אחר סיפורו של סקורפיון (הירויוקי סנדה), כיצד הפך ללוחם על ושורשי הסכסוך עם סאב זירו (ג'ו תסלים). "מורטל קומבט - קרב הממלכות" הוא ההמשך הישיר של אותו פרק, העשוי גם אנימציה מרהיבה מבית אחים וורנר.

הפעם שאו קאן מטיל מצור על כדור הארץ ומסרב להשלים עם ניצחונם של הגיבורים בפרק הקודם. הוא מחליט לאתגר את ריידן עם הצעה: טורניר מורטל קומבט אחרון, מי שינצח ישלוט בכל הממלכות. קו נוסף הוא שינוק, שמנסה לנצל את סקורפיון כדי להשמיד את הממלכות.

הרעיון שעומד מאחורי קרב הממלכות הוא ניסיון ליצור עולם שחורג ממשחק הוידאו והמחשב, להראות שיש יותר מה להציע חוץ מקרב אגרופים. האנימציה ממשיכה את המסורת של המותג ומלאה בברוטאליות, דם ואיברים כרותים. החוזק של הסרט נמצא בעובדה שהוא מצליח להיות מלא באקשן כיפי ותזזיתי, עם מתח וכיף טהור.

הגיבור של הסאגה הוא לו קאנג (לודי לין), שסוף סוף אנו מגלים את הקשר שלו לריידן (טאדאנובו אסאנו), אל הרעם, והוא חושף את כל היכולות שלו. למרות שלטעמי הוא דמות לא מתוחכמת מדי, מגוון האגרופים שלו מצליח לספק הנאה בשל כוריאוגרפיה כובשת ומהנה.

לצד האקשן, העלילה תפלה ולא מצליחה לכבוש, הדמויות חלולות, הדיאלוגים שחוקים ויש תפניות חסרות היגיון. רגע אחד דמות נפצעת קשות ורגע אחרי החבורה נעלמת. גם העובדה למשל שריידן מחליט להפוך לבן אנוש היא נטולת היגיון בשל כישורי הלוחמה הבינוניים שלו.

מצד אחד יש לנו כיף טהור, שנראה נפלא באנימציה ומצליח לתת אלטרנטיבה ראויה לקהל מבוגר שרוצה להנות גם מתוכן מדמם ובוגר. מצד שני, העלילה סתמית ולא מלהיבה.

אם ננתק את ההיגיון ונהנה מעולם אלטרנטיבי, נוכל להנות מסרט שלא לוקח את עצמו ברצינות יתרה ומציע לקהל שלו מה שהוא רוצה.