ביקורת סדרה: עולמות חיצוניים, נטפליקס, 2021

חייזרים הופכים למיינסטרים החדש, אפילו אנשים רציניים מתחילים להכיר בכך שיש חיים אי שם בין הכוכבים. הז'אנר התיעודי התחיל להיכנס לעולמות המדע הבדיוני והתוצאה היא חביבה ומרתקת. ישנם אלפי כוכבים, גלקסיות ביקום אין סופי, סביר להניח שבכמה כוכבים התפתחו חיים.

באמצעות טכנולוגיה ואנימציה מעולה, כל כוכב מקבל תעודת זהות וסרטונים כיצד החיים בו ייראו ויתפתחו. הייחודיות היא התאמה בין המאפיינים של הכוכב לצורות החיים שעלולות להיווצר בו. בכוכבים קרים, צוננים או עם מזג אוויר קיצוני, כיצד מתפתח המגוון הביולוגי לנוכח התנאים הייחודיים.

כל פרק מכיל הדמיה של אנימציה ואז דוגמאות מכדור הארץ. בנוסף, ישנן שורות של מומחים, שנותנים פרשנות, מה שיוצר פסיפס מקצועי ומרתק של מערכת אקולוגית. יש גם קריינות כפי שאנו רואים בכל סרט טבע והעלילה היא בעיקר מעקב מראשית התפתחות החיים ועד לימינו אנו.

הסדרה היפותטית לחלוטין, כל הדיון הוא תיאורטי לגמרי. יש כאלה שיאהבו דמיון מודרך בן 45 דקות ויש כאלה שנטשו באמצע. בכל מקרה, ההתקדמות היא איטית, אבל התוצאה מרהיבה. אנו למדים לא רק על מערכות אקולוגיות אחרות אלא גם על התפתחות החיים בכוכב שלנו.

בין הפרקים אין שום קשר, אבל כל אחד מרהיב בפני עצמו. הסדרה לא מתאימה לכל אחד, אבל אלו שהם חובבי מדע בדיוני מצפה להם מסע מרהיב וכיפי בין עולמות שונים. כדור הארץ היא כוכב אחד מיני רבים והחיים שהתפתחו בו ייתכן והם אחד מיני רבים. כך או כך חיים הם דבר ייחודי שניתן לראות כיצד הם גדלים שעות רבות.

ראה גם:

הסרט עולם היורה עולם חדש

הסרט עולם אחר