ביקורת סדרה: ורד אדום, נטפליקס, התאומים קלרקסון, 2023

הבריטים מובילים כבר עשורים רבים את טבלאות סדרות האיכות, בזכות שידור ציבורי חזק ותרבות הנטועה עמוק כבר מאות שנים. רוב הכותבים מאוד מאופקים בגישה שלהם לבניית דמויות ועלילה.

כזאת היא הסדרה "ורד אדום", סדרה שכבר מייצרת באזז כ"המראה השחורה" הבאה, בזכות הנושא שמתריע על הסכנות בשימוש בנייד אצל בני הנוער.

הסדרה "ורד אדום" היא מעין תשדיר אזהרה, לא תמיד מאוד עמוק, אודות הסכנות האורבות לתמימים הצעירים מול המדבר הדיגיטלי המסוכן. סיפור המעשה הוא על נערה שקופצת אל מותה בשל משפחתה המעורערת והחיים הסבוכים בצל תסבוכות כספיות. היא הופכת למטרה קלה עבור אפליקציה בשם "הורד האדום", שמשתלטת על חייה תמורת הגשמת משאלות.

כרגיל, ההצעה היא חרב פיפיות. היא מכילה הרבה מאוד סכנות ומעט מאוד הזדמנויות. עליה לפצח מי עומד מאחורי הורד האדום או שחייה לא יחזרו להיות מה שהיו פעם.

"הורד האדום" היא סדרת אימה מאוד אינטנסיבית, שלא מורידה את הגז לרגע. היא מעט פשטנית במסרים והדמויות הראשיות, אבל אין ספק שיחסית היא לא רעה בכלל.

הסיום בסדרה "הורד האדום" הוא צפוי ומעט רדוד, אבל עד אז לפחות אנחנו זוכים במנה מכובדת של הפחדות ואיברים קטועים. זו סדרה מעט בנאלית, אבל די טובה יחסית למבחר בנטפליקס.

ראה גם:

הסדרה האויב שבפנים