• פורטל תרבות שורשים ועסקים לבני ובנות 50 פלוס

סינמטק תל אביב מציג:"אורי קליין, לזכרו"

עוד לפני מותו תוכננה ביחד אתו רטרוספקטיבה של הסרטים באוצרותו ואת חלקם בחר בעצמו. בעזרת אירמה שותפתו לחיים הושלמה המשימה.

27.9.22 – 9.10.22

סינמטק תל אביב מעלה תכנית לזכרו של אורי קליין, מבקר הקולנוע האגדי של "הארץ", שארבעה עשורים של כתיבה מדוייקת ומלאת השראה למדה, חנכה, העשירה והעמיקה את החוויה הקולנועית של קוראיו.


התוכנית תוקרן בתאריכים 27.9.22 – 9.10.22.


אורי היה אמור להיות נוכח ולהציג בעצמו את בחירותיו. הרטרוספקטיבה תוכננה ביחד אתו עוד לפני הקורונה, שהשביתה את התכניות, ואילוצים שונים עכבו את העבודה עם אורי עד לאחרונה.

"אורי ציין בפגישתנו במיוחד את "ג'וני גיטאר" של ניקולס ריי, כאחד מהסרטים שהוא מעוניין להציג, בין השאר בזכות היותו אחד המערבונים האקסצנטריים והאמיצים. בשונה מכל מערבון אחר הוא שם במרכזו אשה, בגילומה החד פעמי של ג'ואן קרופורד, וכך בוחן את מקומה של נשים בעולם הקשוח של המערב הפרוע, ואת ייצוגו של עולם זה על המסך. היה ברור לנו שיהיה בתכנית לפחות סרט אחד של היצ'קוק, ואורי בחר את "האיש שידע יותר מדי", בכיכובם של דוריס דיי וג'יימס סטיוארט, דווקא כי זו אינה הבחירה המובנת מאליה מבין הסרטים שביים היצ'קוק בשנות ה- 50. אורי אמר שהוא אוהב את צניעותו של הסרט שלא נרשם בין היצירות המכוננות של הבמאי, וכמה ישמח לראותו שוב על מסך גדול. הסרט הנוסף שעלה באופן ספציפי בשיחתנו היה כמובן "שיר אשיר בגשם", אחד מהאהובים על אורי בכל הזמנים. אורי אהב מיוזיקלס, והסביר שבמיטבו הסרט המוזיקלי מייצג את המתח הקולנועי בין אמנות ובידור, ואין כמו סרטו של סטנלי דונן, שעוסק בתעשיית הקולנוע, להעביר בצורה רפלקסיבית מושלמת גם את ההנאה מהז'אנר וגם את השאלות האמנותיות והתרבותיות שהוא מעלה. לסרט הופק ממש עכשיו עותק משוחזר ונוצץ לרגל 70 שנה ליציאתו, והוא זה שיוקרן במסגרת התכנית.

לאחר מותו הפתאומי ואחרי חשיבה והעמקה במאמריו, ובעיקר בעזרתה של שותפתו לחיים אירמה קליין, נבחרו שבעה סרטים נוספים – כאלה שאהב וכאלה שמייצגים נאמנה את היצירה הקולנועית של שנות ה 50 בהוליווד, סרטים שנעו על קו מפותל שבין שמרנות לחתרנות. אלו היו שנים בהן התמודד המסך הגדול עם הצלחתה הגדולה של הטלוויזיה, עם ההשפעות של פוסט מלחמת העולם השניה, עם המלחמה הקרה המתעצמת, ועם המקארתיזם ותקנותיו, שתקפו את מיטב היוצרים בהוליווד.

וכך יוקרנו במסגרת המחווה בנוסף לסרטים שאורי עצמו הספיק לבחור גם "פלישת חוטפי הגופות" של דון סיגל, מדע בדיוני שמשקף את תחושת הפרנויה של התקופה. סרט נוסף של ניקולס ריי – "במקום בודד" - עוד אחד מהסרטים המעניינים ביותר שהוליווד הפיקה על עצמה עם האמפרי בוגרט כתסריטאי על הקצה. "נשק אותי למוות", פילם נואר מהבולטים בתקופתו שעוסק בחרדה מפני שואה גרעינית, ואת "אנטומיה של רצח", מהחשובים בסרטיו של אוטו פרמינג'ר, שתוקף בחכמה את הצנזורה וקודי ההפקה של האולפנים, ואת הסנטור מקארתי והאלימות בה שלט ביצירה ההוליוודית.


ז'אנר מרכזי אחר באותו עשור היה המלודרמה, ובמסגרת המחווה יוקרנו שתי מלודרמות נפלאות של "דאגלאס סירק: "חיקוי לחיים", ששמו מעיד על כך שהוא עוסק לא רק בחיים ובשאלות הקיומיות, אלא גם במדיום שמחקה אותם על המסך, ו"כל שהשמיים מרשים", שמתארת את מערכת היחסים הבלתי אפשרית בין אשה מהמעמד הגבוה לפועל פשוט. אחד ממעריציו העכשוויים של סירק הוא טוד היינס, וסרטו "הרחק מגן עדן" יהיה הסרט האחרון במחווה. הסרט שמתרחש בשנות ה- 50 אך נעשה ב- 2002, נוצר בהשראת הסרט של סירק, ומהווה נקודת התבוננות נוספת עליו ועל הקולנוע הדרמתי של אותן שנים

סינמטק תל אביב מודה מקרב לב לאירמה קליין, שתמכה ביוזמה וסייעה ברגישות לבחור את הסרטים שייצגו את העולם הקולנועי המכונן של אורי. חשוב לנו לציין כי רצינו להוקיר את זכרו של אורי ולאפשר לקהל קוראיו לחוות את הרטרוספקטיבה ללא דיחוי, עוד לפני שהתאפשר לאירמה לחקור לעומק את החומרים הכתובים שהשאיר אחריו אורי. אחרי שתעשה זאת נוכל לייצר תכנית נוספת של פניני קולנוע שייבחרו אחרי מחקר עומק קפדני.

לפרטים ורכישת כרטיסים: כאן

27.9.22 – 9.10.22 בסינמטק תל-אביב


קרדיט:

השורה העליונה מימין: האיש שידע יותר מדי, באדיבות: פארק סירקוס + יונייטד אינטרנשיונל פיקטורס

השורה העליונה במרכז: נשק אותי למוות, באדיבות: MGM

השורה העליונה משמאל: פלישת חוטפי הגופות, באדיבות: פארק סירקוס + פרמונט

השורה התחתונה מימין: אנטומיה של רצח, באדיבות: קולומביה פיקטורס אינדסטריס

השורה התחתונה במרכז: במקום בודד, באדיבות: קולומביה פיקטורס אינדסטריס

השורה התחתונה משמאל: ג'וני גיטר, באדיבות: פארק סירקוס + יונייטד אינטרנשיונל פיקטורס



7 צפיות0 תגובות