ביקורת סרט: ניחוח אישה, במאי: מרטין ברסט, 1992

הסרט "ניחוח אישה" הוא סרט מפורסם ומוכר, שיצא לפני למעלה משלושים שנים. אמנם הסרט ישן, אך צפייה בו לאחרונה הוכיחה שהוא סרט על זמני ומרגש ומרתק גם בימינו.

למי שלא מכיר את העלילה - נער צעיר בשם צ'ארלי סימס (כריס אודונל), אשר לומד בפנימייה לילדי עשירים, למרות שהגיע לשם בשל מילגה על הצטיינותו בלימודים, מחפש עבוד לחג ההודיה. חבריו העשירים יוצאים לחופשות במקומות נופש, אך הוא מבקש להגיע לחג המולד למשפחתו ואין לו כסף וכך הוא מבקש לממן את החג.

הוא מסתכל בלוח המודעות ורואה מודעה שצריך מלווה לקצין עיוור למשך חופשת חג ההודיה והתפקיד נראה לו. צ'ארלי עובד גם בספריית בית הספר, וערב אחד הוא יוצא עם חברו ג'ורג' ויליס ג'וניור (פיליפ סימור הופמן) לאחר שנעל את הספרייה ושם הם רואים את חבריהם מכינים מעשה קונדס למנהל בית הספר מר טראסק (ג'יימס ריבורן). לאחר שהמנהל הגיע לבית הספר עם רכבו, הם ניפחו בלון ענק, שכאשר התפוצץ לכלך את רכבו היקר וגם אותו. המנהל התרגז והזמין את צ'ארלי וג'ורג' לבירור, ושם איים על צ'ארלי שהמלגה שלו להרווארד תתבטל אם לא ילשין על חבריו.

בינתיים צ'ארלי מגיע לביתו של פרנק סלייד (אל פצ'ינו) ומגלה כי הוא גר בחצר האחורית של אחייניתו שמבקשת לצאת עם משפחתה לחופשת חג ההודיה. בהתחלה פרנק מפחיד את צ'ארלי, אך האחיינית מתחננת שיקבל עליו את התפקיד והוא מסכים.

בין השניים נוצר קשר חזק מאוד. לסלייד יש תוכניות, לנסוע לניו יורק ושם להגשים את חלומותיו, שהם אכילה במסעדת יוקרה, שינה במלון מפואר, בגדים נהדרים, פגישה עם אחיו של סלייד, לשכב עם אישה ולבסוף ליטול את חייו ולהתאבד.

צ'ארלי ממלא אחרי כל מאוויו של סלייד, אך בסוף מונע ממנו להתאבד. הוא אף משכנע אותו לשכור מכונית מפוארת ואף נותן לו לנהוג בה כאשר הוא מדריך אותו. הם חוזרים לביתם, לאחר שצ'ארלי מספר לסלייד על הבעייה שלו והוא מדריך אותו ולדעתו ג'ורג' ויליס יכנע וילשין על חבריו, כי אביו אדם מוכר וידוע והוא יכול לסדר את חייו העתידיים.

בשימוע ג'ורג' מגיע עם אביו ובאמת אומר את שמות חבריו. באמצע השימוש לפתע מגיע סלייד ומתיישב ליד צ'ארלי וכאשר צ'ארלי מסרב למסור את שמות חבריו והמנהל מאיים עליו, סלייד נושא נאום חוצב להבות, שהוא משיאי הסרט ונזכר עד היום. זהו קטע שיא ומרתק תמיד. כמובן שלאחר דבריו כל האיומים נגד צ'ארלי הוסרו והשאר נענשים.

הסרט "ניחוח אישה" הביא לאל פאצ'ינו את פרס האוסקר, מלבד עוד פרסי גלובוס הזהב שהוענקו לו. הסרט ישן, אך יש בו קטעים בלתי נשכחים ומשחק מדהים של אל פאצ'ינו, כמו הריקוד עם דונה (גבריאלה אנוואר), בו הוא רוקד איתה טנגו, הנאום שלו בשימוע של צ'ארלי, הנסיעה בפרארי במהירות מסחררת בהדרכתו של צ'ארלי ועוד.

אל פאצ'ינו התכונן לתפקיד כאשר שיחק כעיוור בזמנו החופשי. שחקן פנטסטי וגם שאר השחקנים הפגינו משחק נהדר. כריס אודונל התפרסם בעקבות הסרט הזה.

ראה גם:

הסדרה האהבה היא עיוורת