top of page
  • לוטן דיקר

ביקורת סרט: חברים דמיוניים, 2024


ישנם סרטים שכל תכליתם הוא לעשות לנו טוב על הנשמה, אין להם איזשהו מסר גדול או אפקטים יוצאי דופן, אבל הם הכרחיים כי יש בהם אופטימיות ואהבת האדם. "חברים דמיוניים" אמור ליפול בקטגוריה הזו, יש לו כוכב על בקאסט (ריאן ריינולדס), עלילה מצמררת ואפילו את ג'ון קרסינסקי, אחד מהכותבים והיוצרים הטובים בהוליווד. 


למרות זאת, משהו משתבש ב"חברים דמיוניים" ומפוטנציאל ללהיט הוא נהפך לסרט של אחרי צהרים. זהו סרט עם תסריט קורע לב וסוחט דמעות, על ילדה שאימה נפטרה בנסיבות טראגיות ואביה זקוק להשתלת לב. היא נאלצת להתבגר מהר, מה שמושיע אותה מהמציאות האפרורית הוא שכנה ריאן ריינולדס, שמדבר עם יצורים נסתרים. מסתבר שגם לבי (קיילי פלמנינג) יש יכולת זהה ויחד הם מחליטים לפתוח סוכנות שידוכים ליצורים המסתוריים שננטשו על ידי בעליהם האנושיים.


במבט ראשוני זה נשמע כמו שיחוק, אולם לצד רשימה נוצצת מאוד של מדבבים יש כאן חוסר מעוף ותסריט שלצערי נופל לשמאלץ וחוסר מקוריות. משהו בו לא מצליח לצבוט את הלב ולחדור ללב הצופים הציניים שיושבים אל מול המסך. אולי זה האובר התאמצות או הבדיחות שלא מאוד מצחיקות, אבל משהו בנוסחה פשוט לא עובד מספיק טוב. 


ריאן ריינולדס שחקן על, שגם מצליח לנצוץ בתנאים לא פשוטים, נכשל בליצור דמות מספיק מעניינת. בנוסף הטקסטים פשטניים והסרט מאוד צפוי, אפילו עבור צופים צעירים שיהנו בוודאי מהעושר הגראפי שיש בסרט.


רשימת הסטארים שתרמו את קולם כוללת את ג'ורג קלוני, סטיב קארל, מאט דיימון ואפילו איימי שומר. זו רשימה נוצצת שאמורה לגרום לכל סרט להתרומם, אבל במקרה הזה, זה הופך למשחק ניחושים מי מאחורי הקול יותר מאשר משהו פרגמטי שניתן ליהנות ממנו. 


כמו רבים מהסרטים של לפני הקיץ, כנראה גם "חברים דמיוניים" לא יצליח להשאיר חותם אלא יתפוגג במהרה. יש לו פוטנציאל עצום, קאסט מדובבים מרשים אבל תסריט גנרי, תצוגות משחק בינוניות מונעות ממנו להיות מפלט ראוי לילדים שרוצים בידור מהנה עבור הקיץ החם והלח.  



4 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page