הבריטים אוהבים את בתי המלוכה, השושלות, הגיבורים הטראגיים וההרואיים לאורך ההיסטוריה עקובת הדם שלהם. ליידי ג'יין היא מעין הערת אגב, של גיבורה טראגית שירשה את המלוכה במשך תשעה ימים וראשה נערף.
היא הייתה אישה חכמה ונערצת, עם ידע עצום ואפילו חוצפה ואומץ לב. אולם רצו הנסיבות והמלך הנרי החליט עליה כיורשת העצר משום שבנו היה חולני ובתו מרי הייתה קתולית והוא היה אנגליקני. כך ג'ין קיבלה את הכתר, אולם מרי יחד עם צבא עצום הצליחה לכבוש את המלוכה וכדי למנוע מתחרים היא ערפה את ראשה. כך נולדה אגדת תשעת הימים.
לעולם לא נדע לאן היא הייתה יכולה להגיע, היא הייתה בת 17 ומלאת אמביציות. היא הפכה לגיבורה טראגית, למושא של יצירות תרבות ושירה. אמזון פריים מוציאה גרסה של היסטוריה אלטרנטיבית שלועגת לכל המוסכמות ושואלת את השאלה מה היה קורה אם ליידי ג'ין לא הייתה נרצחת.
במקום פרוטסטנטים וקתולים, הסדרה מתחלקת לבני אדם רגילים וכאלה שיכולים לשנות צורה. שתי הקבוצות נמצאות במאבק מתמיד, כאשר בני האדם דוחקים את משני הצורה החוצה מכל מרכזי האוכלוסייה.
הנשים בסדרה הן מאוד חזקות וחכמות, מלאות תאוות שלטון וערמומיות. הסדרה מלאה בחתרנות, הורסת את כל השלשלאות שהיו על האנשים במאה ה-15. אפילו המלך ארתור החולני הוא שחור, מה שמראה שרוח המאה ה-21 שורה על היצירה.
"ליידי ג'ין שלי", מלאה בחמלה ואהבת האדם, אפילו הרעים עושים זאת בחינניות מגושמת. היא מלאה בכוח נשי, כל הדמויות הן בעלות עומק. אפילו היחסים בין ג'ין לבעלה גילפורד, שנפוח מעצמו, מתחילים כשנאה עזה וממשיכים כברית גורל אל מול האתגרים שהם נאלצים לעמוד מולם.
הקריינות הבריטית החנפנית והחזקה, מוסיפה המון לסדרה. היא מצליחה לשלב בין קלילות לרשמיות, היא קובעת את הטון ואת הקצב בין תכנים רציניים לצחוק והומור אנגלי. היא יוצרת קסם שמשלב בין היסטוריה והחיים עצמם.
רוב הכוכבים הם אלמונים למדי, אבל מצליחים להכניס נפח לדמויות. הם מצליחים לנוע בין רשעות לאמפתיה, חוכמה להומור. יש הרבה סצנות קורעות מצחוק, לצד שפה קשה וברוטאלית.
היציאה כנגד מוסכמות עושה רק טוב לסדרה, שמצליחה להציג אנסמבל של דמויות שלכולן יש נפח ואישיות שניתן להזדהות איתה. נקווה שתחודש לעונה שנייה וגם אם לא, אנחנו בהחלט נהנים מכל הטוב הזה.
Comments