• לוטן דיקר

ביקורת סדרה: הוקוס פוקוס 2 , בימוי: אן פלטשר, 2022

שלושה עשורים עברו מאז הוקוס פוקוס הפציע על המסך והרבה השתנה בעולם. מוזר שיוצא סרט המשך, ליצירה שלא הייתה הצלחה כבירה בקופות או תופעה תרבותית. הוא נשכח לאורך השנים, עד שדיסני פלוס החליטו להנשים אותו חזרה היישר מהבוידם אל עולם הסטרימינג.


האלווין מוציא מהאמריקאים כל מיני חידושים והמשכים לדברים שנעלמו, כמו החידוש הפושר ל"מכושפות". יש כאן שילוב סביר בין המפחיד למצחיק, צפייה משפחתית לא מזיקה שאפשר להתחבר אליה בכל הגילאים כולל הצעירים במיוחד. כרגע נראה שמדובר על הצלחה יחסית, מפתיע בהינתן שהסרט לא נמצא בזיכרון הקולקטיבי של הצופה הממוצע.


גם הפעם נבחרה סיילם כמקום ההתרחשות, העיירה המפורסמת בא נערכו המשפטים המפוברקים לנשים מסכנות שהוצאו להורג ללא עוול בכפם. ג'סיקה פארקר ובט מידלר ממשיכות בדיוק מהמקום בו הן הפסיקו, לפחות שחקניות מפורסמות מעטרות את ההמשך.


בהווה תושבי העיירה יודעים לנצל את האופי הכלכלי של העיירה. האחיות סנדרסון מהסרט המקומי, חוזרות להגשים את משאולותיהן של אנשי העיירה והפעם להשאיר את הנשים צעירות ויפות לנצח. הפעם הן מגשימות במקום רצונותיהן של גברים, של נשים ונערות חביבות.


בניגוד לסרט המקורי, האחיות סנדרסון עברו נרמול והם הפכו להיות נחמדות ולא מזיקות. במקום רשעות חביבה, הן נראות כמו פנסיונריות שיורות ברקים וחזיזים. קצת מבאס לראות שדיסני מעקרים כל מאפיינים ערמומיים של נבלים, אבל עלינו לחיות בעידן התקינות הפוליטית. ההתאמות עצמן הופכות את הסרט למעין פרסומת למותגים שקיימים כיום והרבה מאוד אבקת סוכר קלישאתית , שמונעת מהוקוס פוקוס 2 להיות נשכני כמו המקורי.


למבוגרים יותר, יהיה קשה לראות את המוצר המקורי הופך להיות מיינסטרים משעמם ופושר חסר ייחוד. אולם הדור הצעיר שלא חזה ביצירות שהן יצאו לקולנוע, יכול להנות מכמה בדיחות מצחיקות ויצירה נטולת שיפוט אבל גם ללא אישיות. דיסני מומחית בפס ייצור של להיטים מעוקרים עבור דור צעיר יותר שעוברים התאמה וחיווט, מי שאינו משתייך לקבוצת אוכלוסייה זו יכול לוותר.


ראה גם:

הסרט קללת ברידג' הולו

7 צפיות0 תגובות