חג ההודיה ה-thanksgiving - על מה מודים ומה מקור החג

חג ההודיה איננו חג דתי, אלא חג חקלאי, שהחל עם בוא המתיישבים החדשים מאנגליה לאמריקה במאה

ה-17 וממשיך עד לימינו.

מקור החג הוא בחג האסיף, שנחגג באנגליה אצל הפרוטסטנטים. החג השתנה במשך השנים והותאם למציאות של המתיישבים החדשים. הבריטים שהגיעו לאמריקה, לא הכירו את תנאי הקרקע והאקלים שהיו שונים ממולדתם. הם ניסו להסתדר בעצמם, אך נחלו כישלון, רעב ומוות. השבטים האינדיאנים בסביבתם לימדו אותם את סודות החקלאות וכיצד להסתדר בעולם החדש.

לאחר הצלחתם בגידולים החדשים, כמו: חיטה, תירס, דלעת ותפוחי אדמה, ושליטתם בדיג, הם החליטו לערוך סעודה גדולה ומפוארת כסימן להסתגלותם. הם הזמינו את האינדיאנים בסביבתם וערכו סעודת הודיה.

מאז קיבל החג גרסאות שונות. בשנת 1863 נקבע על ידי הנשיא לינקולן כחג לאומי. הנוהל התקבע רק במאה העשרים, כאשר בשנת 1941 נקבע על ידי הנשיא רוזוולט שהחג יערך ביום חמישי בשבוע הרביעי של חודש נובמבר.

השנה חל חג ההודיה ב-26 בנובמבר 2020 בניו יורק סיטי במנהטן. במהלך החג מתקיימות תהלוכות עם בובות ענק מתנפחות מהליום, ליצנים, תזמורות רקדנים ועוד. עקב מגפת הקורונה כדאי לבדוק אם התהלוכה תתקיים, ואם כן - באיזו מתכונת.

ארוחת החג מתחילה בשעות הצהריים ומזכירה את מאכלי המתיישבים הראשונים: תרנגול הודו, תפוחי אדמה, חמוציות, שעועית ירוקה, בטטות ודלעת בצורה פאי.

חג ההודיה הפך לחג לאומי וחילוני, עם ישיבה בצוותא בקרב המשפחה, והמסר העיקרי הוא להודות על השפע, לתת לאחרים ולשמור על הערכים