"העזרה" – ספר שכתבה: קתרין סטוקס, והסרט שיצא בעקבותיו, תסריט: טייט טיילור

הסרט "העזרה" היה מועמד לאוסקר במספר קטגוריות, ואוקטביה ספנסר, שמגלת את דמותה של אחת המשרתות, זכתה בו כשחקנית משנה.

קתרין סטוקס כתבה ספר נפלא בשם "העזרה", שחשף את המתרחש בעיירה קטנה במיסיסיפי בדרום ארצות הברית בשנות השישים של המאה העשרים. הספר מתאר קבוצת משרתות כהות עור ומעסיקותיהן הלבנות הסנוביות והמתעללות. הוא מספר על הגזענות, הניצול, החיים הקשים וגם רגעים יפים יותר. רוח התקופה עובר גם בספר וגם בסרט בצורה הטובה ביותר.

הספר "העזרה" הגיע במקרה לידיי, התחלתי לקורא ונשביתי בקסמו. כמובן שלאחר שהסרט יצא לאקרנים, צפיתי בו בהנאה רבה. שניהם מעולים.

הספר "העזרה" נכתב בידי קתרין סטוקס אחרי ה-11 בספטמבר 2001 ויצא לאור בשנת 2009. על בסיסו צולם סרט מאוד מצליח בשנת 2011 באותו השם - "העזרה", שאף היה מועמד למספר אוסקרים, כאשר פרס השחקנית המשנה הטובה ביותר ניתן לאוקטביה ספנסר, שמשחקת את מיני, אחת מגיבורות הספר והסרט.

הספר, שמתרחש באחת העיירות במיסיסיפי בדרום ארצות הברית בשנות השישים של המאה העשרים, נכתב משלוש זוויות, האחת של אייבלין, עוזרת כהת עור ומבוגרת, שעבדה שנים רבות בבתי לבנים ואף גידלה את ילדיהם. בספר היא מאבדת את בנה טרילור בתאונת עבודה מצערת. השנייה היא מיני, עוזרת כהת עור אף היא, אך עם פה גדול וחצוף, שלא שותקת על עוולות שנעשו לה ולכן מפוטרת מכל מקום, עד שמגיעה במקרה לעבוד אצל סיליה, אישה לבנה צעירה ויפהפייה, שגדלה בצד העני וכעת לא שומרת דיסטנס מהעוזרת שלה והן בקשר טוב. מיני מצילה את חייה של סיליה כאשר היא מפילה וההפלה מסתבכת. מיני היא אישה מוכה שלבסוף אוזרת אומץ ועוזבת את בעלה.  הדמות הדומיננטית השלישית, שלמעשה מובילה את הספר, היא סקיטר, צעירה לבנה, שלא נוהגת בדיוק לפי המוסכמות. סקיטר למדה בקולג' וחזרה לביתה בתקווה לפגוש את קונסטנטין, המשרתת כהת העור שעבדה בעבר בביתה ונעלמה ממנו בנסיבות מסתוריות, ואימה מסרבת להרחיב על כך את הדיבור.

הסרט "העזרה" מתבסס על הספר, לא צמוד לו בדיוק, אבל מציג את רוב החלקים החשובים. שחזור התקופה מרשים ורוחה עוברת בסרט. יש בו שחזור של אירועים, כמו: חוקי ג'ים קרואו, שמדברים על אכיפת הפרדה גזעית בבתי ספר, תחבורה ציבורית, שירותים ציבוריים ובתי עסק בין הלבנים לכהי העור. בנוסף – אכיפת ההפרדה הגזעית בבתי הספר, בתחבורה הציבורית, בשירותים, גם הציבוריים וגם בבתים (המקרה של בניית שירותים נפרדים  של אליזבת, המעסיקה של אייבלין למשרתת ששרתה אותה שנים רבות ומגדלת למעשה את בתה) וכן בבתי העסק. התקופה, לפני שמרטין לותר קינג התפרסם, מועברת באמינות דרך הנוף, הבתים, הבגדים וכדומה.

הסרט מתאר קבוצת נשים לבנות, שלמעשה גודלו בילדותן בידי משרתות כהות עור, וכשגדלות רובן הופכות להיות דומות לאמהותיהן – סנוביות ובלתי נסבלות. המשרתות כהות העור, שגילו אותן, הופכות להיות העוזרות, המנקות והמטפלות בבתיהן, כאשר הן עסוקות בענייני העולם הגדול. דוגמא בולטת היא הילי הולברוק (בריאן דאלאס הווארד) האנטיפטית והאכזרית ביחסה למשרתות שלה ואף של חברותיה, אך מתרימה לילדים כהי העור, המסכנים והרעבים מאפריקה...

יש בסרט מספר דמויות יוצאות דופן, כמו הגיבורה הראשית סקיטר (אמה סטון). כבר בחיצוניותה היא שונה מחברותיה ומסביבתה, שכן שערה מתולתל, בתקופה בה השיער החלק והנפוח היה הכי אופנתי. היא מבקשת לבנות קריירה של סופרת או עיתונאית, בתקופה בה רוב הנשים לא עבדו ורק התעסקו בענייני ביתן וסביבתן. היא מחבבת כהי עור ומתייחסת אליהם כבני אדם שווים אליה, בשל אהבתה הגדולה לקונסטנטין (סיסלי טייסון), המשרתת שגידלה אותה.

בספר ובסרט מתואר הטריגר לכתיבת ספרה של סקיטר שהפך לסנסציוני – "העזרה", שמספר על חייהם הקשים של המשרתות כהות העור. הוא מתחיל בכך, שסקיטר חוזרת הביתה מהקולג' ומגלה שקונסטנטין, המשרתת שכה נקשרה אליה, סולקה מביתה ואיש אינו רוצה לגלות לה מדוע. הספר על הנשים כהות העור עוזר לה להגשים את חלומה ולהתקבל למשרה נחשקת, אך גם עוזר למשרתות כהות העור לחשוף לעולם את מצוקתן ולהוריד מליבן את ייסוריהן ולגלות את האמת בדבר הנשים הלבנות המתעללות בהן. סקיטר שונה מהנשים הלבנות בסביבתה בכך, שנישואים אינם עומדים בשיא מאווייה והיא לא מתרגשת יותר מדי מכך, שארוסה עוזב אותה. תחושתה יותר של חופש ולא אכזבה.

עוד דמות מיוחדת היא סיליה (ג'סיקה צ'סטיין), שהגיעה למעמדה הגבוה בשל יופייה ונישואיה לאחר שהגיעה מהמעמד הנמוך ויודעת מהי מצוקה. היא מעסיקה את מימי (אוקטביה ספנסר המעולה, שזכתה באוסקר על משחקה בסרט), דמות שונה של משרתת שחורה, שאומרת את אשר על ליבה והן מתיידדות. מימי מלמדת את סיליה לבשל ואף מצילה את חייה. סיליה אינה מקובלת אצל הנשים הלבנות, בעיקר משום שבעלה יצא בעבר עם הילי המרשעת ונטש אותה.

גם אייבלין (ויולה דייויס) שחקנית מעולה. היא מגלמת משרתת בביתה של אליזבת' (אנה אוריילי), שפוטה של הילי ועושת דבריה. היא מגדלת את בתה המוזנחת – מיי מובלי, ועוטפת אותה באהבה רבה במקום אמה. מיי מובלי גם מתייחסת לאייבלין כאמה האמיתית וכשהן נאלצות להיפרד, הכאב עמוק, אך אייבלין מקווה שהנחילה את אמונתה ואהבתה לאנשים גם לילדה הקטנה.

כמובן, אי אפשר לסקור את הספר והסרט ללא העוגה המיוחדת שאפתה מיני להילי כאשר עבדה אצלה, ואשר בעזרתה התנקמה בה ובשל כך פוטרה. סאגת העוגה עזרה לפרסום הספר ללא התנגדותה של הילי. קטע הומוריסטי וחביב.

מי שלא קרא את הספר או ראה את הסרט וסקרנותו מתעוררת – שיעשה זאת ולו רק בשל הקטע הנפלא הזה.

עוד שוני בין הספר לסרט – בספר מיני אישה מוכה, שלבסוף אוזרת אומץ ועוזבת את בעלה המתעלל. בסרט הדבר לא מוזכר.

הסרט היה מועמד לאוסקר בקטגוריות שונות וחלק מהשחקנים זכו, כמו אוקטביה ספנסר, שמגלמת את מיני ונתנה משחק משכנע ומעולה.