המשך 5ידועים לשמצה: רוצחים סדרתיים בימי הביניים, ולאד צפש, לוטן דיקרבעלי הברית החדשים של ולאד השלישי

כאנשי העולם המודרני, זה נראה כמעט בלתי נסלח המשחקים הפוליטיים של המאה ה-15. החלפה של חברים באויבים, אינה דבר חדש בפוליטיקה המקומית והבינלאומית גם בעת החדשה. אולם' כאשר האדם שאתה כורת עמו ברית, הוא הרוצח של אביך ואחיך הבכור' יש בכך סיבה להרמת גבה.

ולאד השלישי הוכיח את עצמו כאדם קר רוח, שמנסה לנצל את הנסיבות לטובתו האישית, גם אם זה אומר לבגוד בעקרונותיו. זה היה צורך הישרדותי. ללא התכונה הזו, סביר להניח שהוא היה עוד הערת אגב בהיסטוריה, שאיש לא זוכר.

יאנוש הוניאדי, שחי בין השנים 1387 ל-1456 היה מצביא מפורסם, לוחם וגנרל. למרות בגידתו בולאד השני, הוא ובנו מתיאוש יהיו בעלי משמעות רבה בסיפור חייו של ולאד השלישי. הסיבה לשינוי היחס, היה אירוע פוליטי רב משמעות ששינה את יחסי הנוצרים מוסלמים.

מהמט השני הכובש, הצליח לכבוש את קונסטנטינופול ולמוטט את האימפריה הרומית הקדושה. ניצחון זה שינה את המצב הגיאו פוליטי לחלוטין ואיפשר לו לרכז כוחות על מנת לכבוש את הבלקן. בניגוד לאביו, שנאלץ לנהל קמפיינים דחופים בשתי חזיתות, כוחותיו עתה היו יכולים לנהל קרבות בחזית אחת. לכך יש חשיבות רבה מבחינה אסטרטגית, הצבא יכול להתרכז במשימות ללא הצורך להתפרס לוגיסטית או לדאוג מכך שיזנבו בו בשתי חזיתות.

ולאד השלישי הפך להיות לנכס אסטרטגי. ראשית, הוא הכיר את התורכים על בוריים, את שיטות המלחמה, התרבות ואפילו את השפה. הוא עשה רושם של אדם צעיר חסר רחמים, שיהיה מוכן לנקום באכזריות כנגד שוביו. העו'תמאנים כבר לא תמכו בו במאבקיו ולכן הוא לא היה מחויב להם והיה משוחרר לתת לרגשות הנקם שלו להשתלט עליו. אין ספק, שלמרות נחיתותו הצבאית, הוא יכול להוות נכס עבור צבא צלבני, שאמור להוות יריב כנגד החילות שאמורים להגיע בהמוניהם. התנגשות צבאית אמורה להתרחש וולאכיה תהיה המרכז, הנתיב האסטרטגי שגורלה של מזרח אירופה תהיה מוכרעת .

ולאדיסלב השני, שהיה השליט בוולאכיה בהיעדרו של צפש, פחד מן העוצמה של התורכים. לכן הוא אפשר להם להעביר כוחות וציוד באדמתו ללא התנגדות. זאת הייתה טעות מצדו, משום שהוא איבד את תמיכת המלכים הנוצרים, שראו בכך בגידה.

למרות הבגידה, מה שהחזיר את ולאד השלישי לשלטון, היה מרד של ולאדיסלב כנגד ההונגרים. הם ראו בתורכים הזדמנות לשלוט מחדש באדמתם ואף להגדיל את שטחם עד לבלגרד. המרד במשותך, יחד עם סיוע תורכי נרחב, הצליח בתחילתו והביא לניצחונות רבים. אולם חזרתו של צפש, יחד עם 12,000 חיילים הונגרים וספינות קרב, ישנו את המאזן בחזרה ויביאו לשינוי אווירה.

ולאד השלישי חזר עם כסף וממון רב ונחת עם כוח יחסית קטן, שעגן בנמל לא ידוע בחשאיות. הוא החל לשלם כסף עבור שכירי חרב שיצטרפו לצבאו ופנה לאצילים שהיו נאמנים לאביו. הוא ניהל קמפיין אכזרי, שרבים היו רואים אותו היום שלוחמת גרילה. הוא הקים בסיסים ביערות ובשטחים המיוערים בצפון, כאשר הוא כובש ואורב לצבאו של ואדיסלב. על מנת להטיל פחד ומורא, הוא החל לשפד את אויביו ולהציגם לראווה בדרכים ובערים אותם הוא סיפח. שיטה זו נתנה לו את שמו צפש "המשפד" והיוותה יתרון מוראלי ופסיכולוגי משמעותי.

למרות שהוא ניצח בשטח, באמצעות טקטיקה שהיא הרעלת בארות, הוצאה להורג של שבויים וקרבות קטנים ובריחה ליערות. הוא החליט על מהלך, שיהפוך אותה לאגדה בוולאכיה בעודו בחיים.

הוא ביקש דו קרב עם ולאדיסלב, גבר אל מול גבר עד המוות. מבחינה טקטית ואסטרטגית לא היה בכך שום צורך, הוא היה המנצח הברור בעימות ביניהם. אולם הוא סבר, שזה ייתן לו הילה וכבוד ואנשיו יראו בו כלוחם ולא רק פוליטיקאי.

יריבו אכן קיבל את ההזמנה. הקרב, לפי העדויות, היה מהיר ואכזרי ודרקולה הצליח לנצח כעבור זמן קצר. הוא ערף את ראשו של הנסיך הזמני ושם אותו על מקל מחודד, כאות לניצחונו הוודאי. אקט אכזרי זה היה האות לשינוי בחייו של דרקולה הצעיר, לא נסיך שטוען לכתר אלא דמות מעוררת כבוד ואימה, כזאת שרבים מפחדים וחוששים מפניה, שמחסלת ומסלקת את יריביה הרבים.

ההונגרים שמחו על ניצחונו של ולאד צפש. הם ידעו שיש להם בן ברית שהם יכולים לסמוך עליו בכל הקשור למלחמתם בתורכים. תפקידו היה לפתוח חזית נוספת, לעמוד בראש החץ של צבא שיתעמת עם כוחות עצומים, ללא מורא וללא רחמים. את התפקיד של הכובש והמצביא האכזרי, דרקולה ימלא בהצלחה רבה.

ראה גם: