ביקורת סרט: שומרוני, במאי ג’וליוס אייברי, 2022

סילבסטר סטאלון נמצא כבר מספר עשורים בצמרת של הוליווד. זה לא מובן מאליו ששחקן בן 76 עדיין משחק גיבור על ונראה כמו טנק מרכבה. למרות זאת, כישורי המשחק שלו עדיין מוגבלים ובחירת התפקידים שלו מצומצמת. סטאלון מצטיין בתפקיד נצחי, שהוא מגלם - הגיבור האמריקאי הפשוט שהצליח כנגד כל הסיכויים.

אחרי "רמבו" ו"רוקי", סטאלון משנה מעט את הקריירה ומצטרף לעולם העכשווי. הוא הופך להיות גיבור על בשם ג'ו סמית, שבעבר סידר את העולם, נכנס לדיכאון והחליט לפרוש תוך המצאת מותו. ילד שחטף מכות מצליח להוציא אותו מהאדישות ולהילחם מול חבורת בריונים. היחסים בין הילד לשומרוני הולכים ומתפתחים לכדי חברות. כאשר רשע מגיע לשכונה, סטאלון נאלץ לבחור בין להמשיך להסתתר או להציל את אנשי המקום.

בניגוד למארוול, הסרט בנוי כיחידה אחת ולא המצאת עולם. הוא מיועד לילדים, אין בו תחכום עלילתי או אלימות גרפית. הוא חסר עוקצנות וקלילות של גיבורי הקומיקס, הוא מאוד כבד ורציני. סטאלון נראה עייף ולא ממש מרוצה מהתפקיד ושאר הדמויות לא ממש מצליחות להתעלות.

למרות שהסרט "השומרוני" נפתח בצורה עוצמתית ומעניינת, הוא מדרדר בהמשך. הוא לא נותן מספיק רקע רגשי לדמויות. הילד מעצבן בתחילתו ובסופו של הסרט והעולם שהוא דיסטופי נותר מסתורי מחוץ לעלילה. בהיעדר הרבה פרטים, ה"שומרוני" מאוד שטוח ולא תמיד מעניין.

יש מספר בדיחות מצומצם לגבי גילו של סטאלון, אבל במקום לחגוג את היותו גיבור על לקראת העשור התשיעי בחייו, הסרט לרוב מתעלם מהעובדה הזו. לא הכול רע ב"השומרוני", הנבל די אמין ועושה מעט גירודים בבטן יחסית לנבל של סרטי ילדים. קטעי האקשן והאפקטים, כאשר הם סוף סוף מגיעים, הם סבירים ולא מביכים. האורך מותאם לילדים ובכלל הוא לא מנסה להעיק יותר מדי עם נרטיבים וקווי עלילה שיכולים לבלבל את הקהל הצעיר.

הסרט "שומרוני" הוא לא סרט מופתי, הוא לא מתקרב לכך. עם כתיבה טובה יותר ואומץ תסריטאי לצד מעט קלילות ובדיחות הוא יכול להיות טוב הרבה יותר. למרות זאת הוא בינג' לא אלים מידי ולא תובעני שיכול להתאים לילדים שיכולים לצפות לו לבדם ואפילו ליהנות.

ראה גם:

הסדרה הוקאי

הסדרה מיס מארוול