ביקורת סרט: רוחות אינשירין, במאי: פטריק מקדונה, 2023

אירלנד היא אחת מהמדינות היפות בעולם, מלאה בקולנוענים ואנשי ספר שהתפרסמו בכל העולם. מרטין מקדונה הוא אחד מהם, ובעיקר קיבל את פרסומו מסרטים שיצאו בשנות התשעים. הוא עבר תהליך של אמריקניזציה וכעת הוא חוזר למקורות.

אינשירין הוא אי בדיוני, שבו כולם מכירים את כולם. הסרט מציע סיפור פשוט מאוד, על שני חברים שרבים ביניהם על רקע רצון של אחד מהם להתפרסם ולשיר למחייתו. הרצון גורם לשניים לריב ולחשוב רעות האחד על השני. לצד הנרטיב הפשוט, ישנו שרטוט מרטיט לב על כפר פשוט, שבו יש עולם שכבר לא קיים במערב.

שתי הדמויות מאוד שונות האחת מהשנייה, פאדרייק (קולין פאוול) וקולם (ברנדון גליסון). האחת עם הרגליים בקרקע השנייה חולמת בגדול. השאפתנות מוציאה את השוני והאיבה שהייתה קבורה באדמה במשך זמן רב, היא הופכת ליריבות מרה. הם פוגעים האחד בשני בנקודות הכואבות ביותר, בצורה מדויקת אבל גם מאוד מצחיקה.

הסרט "רוחות אינשירין" הוא דרמה קומית טרגית, על האבסורד שבריב בין בני אדם, שקרובים אחד לשני במשך שנים וריב שיכול להרוס חברות מופלאה. שני אנשים, שאחד מהם מפסיק להיות נחמד ותומך כלפי השני והמחיר שזה יכול לגבות משניהם.

יש בסרט "רוחות אינשירין" תיאור של מקום ונוף, של אנשים שכאילו חיים ביקום מקביל, אבל גם מאוד דומה לשלנו. הם משליכים האחד על השני בגילם המתקדם, את מקומם בחיים וכיצד אם הם לא היו מדברים האחד עם השני כל היום, הם היו מגיעים למקומות אחרים בחיים. לכן זאת אלגוריה מתקופה מרירה, על חברות שהיא הרבה יותר מרק ידידות בין שני אנשים.

ראה גם:

הסדרה נערות דרי