ביקורת סרט: פינוקיו, במאי: רוברט זמקיס, 2022

עברו הרבה שינויים בין 1883 לימינו, בעולם וגם בשדה הבידור. דיסני שינו לחלוטין את המקור שיצא בשנות ה-40, גם הוא עבר עידון ביחס לסיפור המקורי. במאה ה-21 זה עבר עידון נוסף, עד שכמעט לא ניתן להבחין בקשר בין המקור לחידוש שעומד לפנינו.

הסרט "פינוקיו" המקורי הוא ספר קשה לקריאה. במקור מטרתו להתריע על סכנות אי הציות למבוגרים. פינוקיו עובר מסכת תלאות בלתי ניתנת לתיאור והרפתקאות עצובות וקשות. גם פינוקיו במקור היה אכזרי וחסר רחמים, הוא אפילו ריסק את חברו הצרצר במכת פטיש וגרם צרות נוראיות לאביו.

חברת דיסני יצרה אגדה טובת לב, עם הפיה שלא קיימת במקור ותלאות מזוקקות לקהל הצעיר, שיכול לסבול אותן. למרות המאמצים עדיין יהיו קטעים קריפים, שיפחידו ילדים קטנים ויעשו להם סיוטים הכוללים את הבובה החייכנית.

הסרט "פינוקיו" הפעם הולך לכיוון הגאולה. בכוונתו להפוך להיות חלק מהחברה האנושית דרך הלמידה מהו מעשה מוסרי. בזכות תזמונים קומיים וכתיבה מרגשת, הסרט "פינוקיו" הוא עדיין אחת מהפנינים העיקריות של דיסני.

גרסת הלייב אקשן נראית נפלא. בעבר היא הייתה מגיעה ישר לבתי קולנוע, אולם אנחנו בעידן הסטרימינג והיא זמינה רק בפלטפורמה של דיסני פלוס. שינויים מהמקור הם לא גדולים מדי ושומרים על רוח המקור. ישנם הבדלים, בעיקר קשורים לתקופה ולא מהווים שום יתרון. נראה שזה חידוש עבור יצירת תוכן ייחודי והגדלת מספר המנויים, זאת לא בשורה גדולה, אבל גם לא נפילה קשה מדי.

ראה גם:

הסרט רובי המצילה

הסרט ליגת סופר פטס