ביקורת סרט: סאמרלנד, במאית: ג'סיקה סוואל, 2022

אנגליה הכפרית היא עדיין אחד מהמקומות הקסומים והפוטוגניים ביותר בעולם. הירוק והמים השופעים הם מעין נייר לקמוס מושלם לכל סרט.

הסרט "סאמרלנד" מספר על אישה נרגנת בשם אליס לאמב (ג'מה אטרטון), אשר בשנת 1975 נתקלת בילד שמבקש להתרים לקשישים ודרכו מספרת סיפור מקסים על אהבה נכזבת שהתרחשה בזמן הבליץ על לונדון.

סאמרלנד הוא מקום בו הרוחות של העבר פוגשות את החיים, מעין מיתוס קסום שמופיע לאורך הסרט וחופן בתוכו מסר. הסרט נע בשני צירים מקבילים, ההווה האפור והעבר, שמגיע בצורה של פלאשבקים קסומים מנקודות מרכזיות בחייה של הגיבורה.

השחזור ההיסטורי מרהיב, האופן שבו הכפרים באנגליה הושפעו מהמלחמה, אבל התנהגו כמקום מפלט בו אנשים חיו ואהבו, בניגוד ללונדון, שם המלחמה התרחשה במלוא עוצמתה. היחסים בין הדמויות מרתקים ומרגשים, מאוד אנושיים ואינטימיים.

גם הנופים מהווים מקום מרכזי בסרט ויוצרים חשק פשוט לקחת מזוודה, להגיע לנופים הקסומים של האי הבריטי וליהנות. הדמות הראשית מתגלה כמגרעת המרכזית בסאמרלנד, היא בלתי נסבלת ואין הסבר ממשי להתנהגות נרקיסיסטית ולא מתחשבת שהיא נוקטת כלפי הסביבה.

למרות דמות ראשית בלתי נסבלת, עדיין מדובר על סרט בריטי קלאסי, שהרבה אוהבים. הוא לא מרגש במיוחד או ייחודי, אבל מצליח לגעת ולהרשים דווקא בתקופה שכולנו צריכים מקלט מהאירועים שסביבנו.

ראה גם:

סרט הכל עבר בשלום

הסדרה קלארק