ביקורת סרט: נרוויק, בימוי: אריק שולדברג, 2022

נורווגיה היא מדינה נורדית, שיחסית לא סבלה במיוחד בכיבוש הנאצי. הם נחשבו לארים ולכן לא זכו ליחס "מיוחד" כמו פולין. חלק מהאוכלוסייה המקומית שיתפה פעולה עם הכובשים, והיו נורווגים שהתנדבו לאס אס. מצד שני, היו כאלה שנלחמו במחתרת והתנגדו לכיבוש.

הסרט לפנינו "נרוויק" מספר על שני קצוות: האחת, האישה, אינגריד טופט (כריסטין קורנלי מ. הרטגן) שעל מנת לשרוד, משתפת פעולה עם הנאצים ומצד שני - בעלה, גונאר טופט (קארל מרטין אגסבו) בוחר להילחם נגד הכובש הגרמני. קרוב לשמונים אלף מתושבי נורווגיה גילו התנגדות ונלחמו עד סוף המלחמה בשם ארצם.

למרות הפתיחה האיטית בסרט "נרוויק", סצנות האקשן די מספקות, למרות שהן די גנריות, אבל, החשיפה לזירה שעד היום זכתה להתעלמות כמעט מוחלטת, תקרוץ לחובבי היסטוריה וסרטי מלחמה.

דווקא הקטעים שכוללים את המאבק בנורווגיה עצמה לא מרגשים במיוחד, הם די גנאריים ולא מרגשים. ראינו דמויות, שעמדו בפני החלטות גורליות יותר וסבל עצום במהלך מלחמת העולם השנייה ולכן אין בכך עניין רב. הקהילה היהודית זוכה להתעלמות מוחלטת, למרות שהם נרדפו וכמחצית מהם הושמדו בשואה, למרות מספרם הקטן כ-2,000 בני אדם.

לבסוף, בסרט "נרוויק" מדובר על סרט סביר, שעוסק בזירה לא מוכרת, הוא מצליח ליצור סצנות אקשן אפקטיביות, אך הדרמה לא מתעלה מעבר לבינוניות. באופן מפתיע הסרט "נרוויק" מצליח להשתחל לעשרת הסרטים המובילים בנטפליקס, מפתיע, לאור הנושא היחסית שולי שהוא עוסק בו.

ראה גם:

הסרט במערב אין שום חדש