ביקורת סרט: משפחת מיטשל נגד המכונות, במאי: מיכאל ריאנדה,ג'ף רואו, 2021

הטכנופוביה נמצאת כבר בקולנוע עשרות שנים. הרעיון שמכונות ישתלטו עלינו הוא עתיק כמעט כמו המהפכה התעשייתית.

הסרט לפנינו יוצר מהפחד העתיק ממכונות מטעמים. הוא סרט מדע בדיוני, על משפחת מיטשל המשפחה המוזרה, שהבת קייטי (אבי ג'ייקובסון) חולמת להפוך ליוצרת קולנוע. תאגיד טכנולוגיה יוצר בטעות עוזרת רובוטית עם רגשות, שמרגישה פגיעות מהמין האנושי, שרוצה להחליף אותה בגרסה יותר מתקדמת. כדי להציל את עצמה, היא מורדת נגד בני האדם וסוחפת אחריה את כל המכונות החכמות.

מסיבה כלשהי, את האפוקליפסה הטכנולוגית שורדים המיטשלים. מרגע זה, לכל אחד מהם יש תפקיד מוגדר, וכמו במשחק מחשב, הם משלימים האחד את השני. יחד, הם יוצאים למרד נגד המכונות, שיציל את המין האנושי כולו.

הסרט מלא הומור, הבדיחות מגיחות מכל פינה. הסרט מבקר את התלות שלנו במסכים, אבל עושה זאת בקריצה. קטעי האקשן די מהירים ומרהיבים ולא אלימים מדי. המסר החינוכי על כוחו של השונה, מוגש בצורה חמודה למדי, עם הרבה אהבה ולא כהטפה משעממת.

מלבד עלילה מעט מופרכת, שלא ממש יכולה לקרות במציאות, הסרט זורם ומתאים מאוד לצפייה הביתית. אין הרבה דברים רעים לומר על 113 הדקות שנטפליקס הפיקו, מלבד העובדה שהאורך אולי מעט מוגזם, והסוף צפוי ומאוד הוליוודי. מלבד זאת, מדובר על סרט אנימציה לכל המשפחה, שמומלץ לצפייה משפחתית.