ביקורת סרט: משמרת יום, נטפליקס, במאי: ג'יי ג'יי פרי, 2022

ערפדים מאז ומעולם היו דמויות דימוניות במאות סרטים. הם אויביה של האנושות ומנסים למצוץ את דמה מאז הופעת ספרו של בראם סטוקר "הרוזן דרקולה".

הסרט "משמרת יום" הוא סיבוב נוסף בסאגות הבלתי נגמרות על יצורי הלילה ולא המוצלחת מבניהם.

הקונספט עצמו בסרט "משמרת יום" הוא די מקורי ומגניב. הצייד באד ג'בלונסקי (ג'ימי פוקס), לא הורג ערפדים בשל אידיאולוגיה מגובשת, אלא עבור בצע כסף. הברוטאליות בסרט חוגגת, תחשבו על כל דרך מקורית לרצוח ערפדים שתמצאו אותה בסרט. זה דומה למעין משחק מחשב משנות התשעים של המאה העשרים, חיקוי של "מורטל קומבט", בו עליך להיות אגרסיבי על מנת לקבל דירוג גבוה.

מבחינת אקשן הסרט "משמרת יום" מצטיין, הוא נראה ומשוחק די טוב. אך, בכל הקשור לעומק או מניעים פסיכולוגיים, כאן הוא נופל. נמצא כאן כל פעלול גרפי שקיים בספר, מפגן עוצמה מרשים למדי, אבל מלבד זאת אין הרבה ל"משמרת יום" מה להציע.

העלילה בסרט "משמרת יום", כפי שאמרנו, עוקבת אחרי צייד ערפדים שצריך כסף. הוא התגרש מאשתו ולכן הוא חייב מזומנים והרבה. הוא מוכרח להשיג עשרת אלפים דולר ומהר. לוס אנג'לס, עיר המלאכים, מלאה בערפדים וכנופיות מאורגנות השותות את דמם של התושבים, שמשום מה לא מודעים לאיום העצום מול הבית שלהם. המצב מחמיר ברגע שערפדית מקסיקנית בשם אודרי סאן פרננדו (קרלה זוסה) מגיעה ומחליטה להיות אכזרית יותר מכל אלו שקדמו לה.

עבור ניבים מקבלים כסף בשוק הציידים המקומי, וככל שהערפד עוצמתי יותר הסכום גדל. יש אפילו גילדה של ציידים ועל מנת לא להיות מסולק ממנה, חברנו חייב לחנוך מתלמד חדש, מה שמסבך את העניינים.

קשה לציין סצנה או קטעים בלתי נשכחים בסרט, או רגעים מרגשים שנחרטו בזיכרון. למרות זאת, הוא מעביר את הזמן בנעימים ומי שאוהב את ז'אנר הערפדים בהחלט ימצא משהו להנות ממנו.

ראה גם:

טיולים באירופה בעקבות ערפדים