ביקורת סרט: לבד, במאי: ג'ון היימס, 2020

סרטי אימה מחולקים לז'אנרים, עם מוסכמות וחוקים משלהם. הסרט "לבד" עושה נפלאות גם עם אמצעים מוגבלים ומעט דמויות. הוא רימייק לסרט שוודי בשם "חסר", אודות מפגש מפחיד עם פסיכופט בשטח מיוער ונטוש. עשרות סרטים דומים נעשו בעבר, אולם "לבד" מלחיץ, מפחיד ובהחלט אחד מהטובים שנעשו בשנים האחרונות.

ג'סיקה (ג'ולס ווילקוקס) היא אישה שמחליטה לנדוד בעקבות משבר בחייה. היא אורזת את חפציה, לוקחת קרוון והלאה אל הטבע. מפגש אקראי עם רכב משבש את התוכניות שלה. הנהג (מארק מנצ'אקה) לא נותן לה לעקוף ומסכן את חייה. לכל אורך החלק הראשון אנו תוהים האם יש לה פסיכוזה או באמת מדובר על גבר אלים ומסוכן, שאורב לה בכל פינה.

המתח נבנה מדברים פשוטים ובזכות עריכה מגמתית, סאונד וזוויות צילום אנו נכנסים לתוך ראשה של ג'סיקה אל החרדה והפחד שמישהו מנסה לפגוע בה. העריכה מאוד מרשימה והיא מעל הנהוג בז'אנר של סרטי האימה. הצילום משובש במידה, הרעשים מוגברים בזמן הנכון, המצלמה רועדת, כל האפקטים מותאמים לרגע נכון, כמה פשוט - ככה אפקטיבי.

הגיבורה היא אישה חזקה, לפי המסורת של השנים האחרונות. בניגוד לדמויות שנראו בסרטים בעבר, היא מאוד אמיצה ובעלת תושייה והיגיון בריא. זה עוזר להזדהות איתה, בשום שלב היא לא פתטית או מסכנה, מה שמקל עלינו להיות בעדה. האופי שמשלב אומץ וחרדה במידה, נותן לסרט גיבורה שאפשר להעריץ וגם להיות חרדים לגורלה.

מהצד השני, הפסיכופט הוא פשוט בחור שלילי שחי חיים מהוגנים, אבל מסיבה כלשהי בוחר לרצוח. החיסרון של הסרט הוא בעלילה הדלה. יש כאן דמות של רוע מוחלט, שחסרה את הרקע או האישיות כדי שנוכל להבין מה עומד מאחורי האובססיה שלה. אין כמעט דיאלוגים בסרט, מה שבעיקר מצליח בזכות תצוגת משחק אחת.

למרות החסרונות, אפשר לומר שעם תקציב מוגבל הסרט מצליח להיות סרט אימה לגיטימי, מטריד ומותח כאחד.