ביקורת סרט: כפולה, במאי: ריליי סטירנס, 2022

מאז ומתמיד האנושות הוקסמה משכפול אנשים. כפיל הוא האויב והחבר האולטימטיבי שלנו.

בסרט "כפולה", שרה (קארן שילה גילן), היא אישה שהחיים לא תמיד מחייכים אליה. החבר שלה לא באמת אוהב אותה והיא מכורה לסרטים ואלכוהול. יום אחד מבשרים לה שהיא חלתה במחלה נדירה, וכדי לא לגרום סבל למשפחתה היא משבטת את עצמה. אולם, היא מבריאה וכדי להחליט מי ראוי לחיות היא או השיבוט, היא יוצאת לדו קרב אכזרי עד המוות.

הסרט מועבר בפנים חתומות, בהומור שחור ואבסורדי מאוד. יש חתימה של הבמאי, שהסגנון שלו אלגנטי ומאוד ציני. הדמות הראשית שרה, תמיד מופתעת מהסיטואציות שהיא נקלעת אליהן. התגובות שלה הם המניע הקומי העיקרי של הסרט.

ארצות הברית העתידית, נראית קרה וחפה מרגשות אנושיים. סגנון של קולנוע אירופאי, קר ומנוכר ממש לא שובר קופות הוליוודי. הוא מטיח את האמת הכואבת בפנים, לא תמיד ידידותי לצופה ולא מרחם על השחקנים שמשתתפים בו ובעיקר על הדמות הראשית שעוברת מסע ייסורים.

הסרט מאוד מקורי ומעלה תהיות פילוסופיות רבות. לא כל הרעיונות זוכים להתייחסות ומפותחים מספיק, אבל הם מעניינים כדי שנצפה מהם. הרעיון שאדם יוחלף הוא מקורי ומצליח להחזיק סרט שלם. גם הרעיון שאלימות היא לא תמיד דבר רע, הוא ייחודי.

הסרט "כפולה" הוא לא סרט מושלם, או יצירה שתעשה כותרות. אבל, הוא מצליח להיות מעניין בתקופה שנראה שיותר מדי במאים לא מצליחים להיות מקוריים ומעניינים.

ראה גם:

הסרט עצבניות אש

הסדרה ג'יני וג'ורג'יה