ביקורת סרט: כחום הלילה, במאי: נורמן ג'ואיסון, 1967

שנות השישים בארצות הברית היו רעות לאפריקנים האמריקנים. הם נאבקו נגד הגזענות, שהייתה קיימת בעיקר בדרום ארצות הברית. בדיוק בשנים הללו, הסרט "כחום הלילה" שיצא בשנת 1967, שבר את תקרת הזכוכית בקולנוע האמריקני, כאשר סידני פואטייה הופיע בו כשוטר גאה ואמיץ, שידע לחקור ולהגיע לתוצאות הרבה לפני השוטרים הלבנים שזלזלו בו.

הסרט זכה ב-5 פרסי אוסקר, לסרט הטוב ביותר, לשחקן הטוב ביותר (רוד שטייגר), העריכה הטובה ביותר (האל אשבי), הסאונד הטוב ביותר (ג'יימס ריצ'רד) והתסריט הטוב ביותר (סטירלינג סילפנט). זאת, בנוסף למספר פרסי גלובוס הזהב, לפרס המבקרים של ניו יורק לסרט הטוב ביותר ופרס באפ"ט לסרט הטוב ביותר.

כאשר צפיתי בסרט, ממרחק של כ-55 שנים, נשאבתי אליו ונהניתי מאוד. אמנם רואים שהמכוניות ישנות, שצורות החקירה מיושנות והזמן עצר שם מלכת. אך, איכויות המשחק מדהימות והתוכן מרתק.

הסרט "כחום הלילה" מספר על וירג'יל טיבס (סידני פואטייה), שוטר אפריקני אמריקני שבדרך כלל התגורר בפילדלפיה בצפון, בה לא התקיימה גזענות, שנקלע במקרה לעיירה במיסיסיפי בדרום כאשר חיכה לרכבת שתוביל אותו הביתה.

באותו הזמן ובאותה העיירה התרחש רצח של תעשיין עשיר, והשריף של המקום, ביל גילסבי (רוד שטייגר), לא היה מנוסה במקרים כאלה. שוטר אחר, תוך כדי סיור בעיירה, ראה את טיבס מחכה לרכבת, והחליט לעצור אותו רק בשל צבעו. בתחנת המשטרה התברר שהוא שוטר בפילדלפיה, מומחה לחקירות רצח. אשתו של הקורבן מזהה את איכויותיו ומבקשת שישאר ויעזור למשטרה לפתור את התעלומה מי רצח את בעלה.

כך נפגשו השניים השונים האחד מהשני בתכלית השינוי: ביל, השריף המרושל והשמנמן, ששנא אנשים צבעוניים, וטיבס הגבוה, הרזה והנאה, עם החליפות המדוגמות והמושלמות. הם השלימו האחד את השני, כאשר טיבס הוביל את החקירה. טיבס הופך לבעייה במקום, שכן איננו מתנהג כמו האפריקנים האמריקנים הכנועים במקום, אלא ככול אדם לבן אחר.

השיא היה כאשר, במסגרת חקירתו, הוא וביל נוסעים לבעל האחוזה, אריק אנדיקוט (לארי גאטס), והוא סוטר לטיבס בחוזקה, והוא מחזיר לו סטירה מצלצלת בחזרה. אנדיקוט כועס על ביל שעמד ולא התערב.

בסרט חשים היטב את המתח הבין גזעי בין הלבנים לאפריקנים אמריקנים וגם בין ביל לטיבס. במסגרת העבודה ביחד הם נקשרו האחד לשני, וביל אף מזמין את טיבס אליו הביתה, כשהודה שאף אחד לא מגיע אליו לביקור.

בסופו של דבר, בתום החקירה התגלה הרוצח המפתיע וטיבס חוזר לפילדלפיה בליוויו של ביל והם לוחצים ידיים בתחנת הרכבת.

סרט נפלא, כרגע ב-יס כמחווה למותו של פואטייה. כאי לראות תצוגת משחק מרהיבה של שחקנים אדירים.