ביקורת סרט: הספירה לאחור, במאי: רונלד אמריך, 2022

גם מאה וחמישים מיליון דולר לא מבטיחים שסרט יצליח ,יהיה איכותי או מעניין. הסרט "הספירה לאחור" שייך לז'אנר של סרטי האסונות, שבעיקר נדרשים מהם עלילה סבירה ואפקטים מצוינים ותו לא. אפילו רונלד אמריך, הנסיך הגרמני של סרטי האסונות, מי שהביא לנו את "גודזילה" ו"היום השלישי", מתקשה להוציא מתחת לידיו סרט ראוי.

באופן מפתיע זהו לא סרט הוליוודי, אלא דווקא מגיע מתאגיד סיני, שמעוניין להתחיל להתניע את ההשפעה של הענק גם בעולם הקולנוע. העלילה לא פחות ממופרכת, היא מתבססת על תיאוריה שיכולה להעלות גיחוך, אבל "הספירה לאחור" משום מה החליטו להיאחז בה. הירח הוא בעצם כלי ריק, שנוצר על ידי ישות חייזרית והוא בדרך להתנגש בכדור הארץ וליצור כאן אסון בקנה מידה אפי. כמובן שיש אסטרונאוטים שמנסים למנוע את האפוקליפסה וחווים משבר בזוגיות, אבל זה משני לבסיס המטופש של הסרט.

כרגיל מתחיל צונאמי של אסונות, שנוחת על כדור הארץ. לוס אנג'לס, עיר המלאכים ןהאורות הופכת לחורבה אחת גדולה. חבל שאין שום דיוק מדעי, אבל ניתן לסלוח אם אתם מחפשים טראש איכותי ותו לא. הבעיה היא, שהשחקנים לא משקיעים במיוחד בתפקיד שלהם ונראים אפאתיים, הכול ממש מטופש, גם בסטנדרטים של רונלד ובכלל - הבינוניות חוגגת. האסונות מצולמים באמצעות אנימציה, מה שנותן לכל העסק מראה של פלסטיק, שלא מצליח לרגש.

נראה שקולנוע מלהיב גם מזמן הפך להיות בבעלות של דיסני מארוול, הזדמנות להתחרות בהם בוזבזה על ידי סרט חסר דמיון ויכולת, שאולי יחזיר לסינים את ההשקעה אבל ממש לא ייתן כבוד רב למשתתפים בו.