ביקורת סרט: הזאב הוויקינגי, נטפליקס, במאי: סטיג סוונדסן, 2023

נורבגיה ידועה בתכנים האפלים והמותחים שלה. הפעם היא מתחברת למורשת העל טבעית ומציגה סרט שתפור למידותיה - הזאב הוויקינגי. כחלק מתפיסה להוציא אלפי תכנים בינלאומיים, סרט אימה נורווגי בהחלט מתאים לקונספציה זו.

מבלי להרוס יותר מדי נספר שהסרט עוסק בנערה (אלי ריאנון מולר אוסבורן), שהייתה עדה למעשה רצח נוראי שבוצע על ידי חיה ברוטאלית וגדולה מאוד. יש גם שוטרת (ליב מיונס), שמנסה לפענח את הפרשה ועיירה שיש לה סודות אפלים וקשר על טבעי לכל מיני קללות וחזיונות עתיקים.

העלילה בסרט "הזאב הוויקינגי" מאוד גנרית, מה שראינו כבר הרבה מאוד פעמים. היא די צפויה ומלאה במחוות וקטעים שכבר ראינו מאות פעמים בעבר בסרטי אימה שעוסקים באירועים על טבעיים.

אין ספק שנורווגיה היא מקום מהמם לסרט מחלחל ומפלצתי, יש לה נופים עוצרי נשימה ואזרחים שנראים מושלם למותחנים נוטפי דם וזוועות. האסתטיקה פשוט מושלמת, העיירה והיערות יחד עם התלבושות והאיפור של הפצעים המזוויעים של החיה.

הבעיה העיקרית, שהסרט "הזאב הוויקינגי" פשוט לא באמת מפחיד. הוא לא מצליח לנבור ולחלחל או ממש להפתיע. גם החיה בעצמה לא נראית מאיימת במיוחד, יותר כמו כלב עם כלבת, שצמח לממדים גדולים.

בסרט "הזאב הוויקינגי" לא מדובר על סרט רע, הוא די סביר ויחסית לצפייה ביתית הוא פחות או יותר עושה את העבודה. אבל, מהקולנוע הסקנדינבי ציפינו ליותר והפעם הם לא מצליחים לספק את הסחורה. זהו סרט נוסף שיירד למעמקי ענקית הסטרימינג וחבל.

ראה גם:

הסרט ויקי ומיסטר

הסרט לא רעים בכלל