ביקורת סרט: הבת האפלה, בימוי: מגי ג'ילנהול, 2021

סרטי ביכורים הם לרוב הצלחה גדולה או פלופ חסר משמעות. הסרט "הבת האפלה" הוא לא זה ולא זה. הבמאית של הסרט, מגי ג'ילנהול, היא ללא ספק שחקנית טובה. תפקידה המוכר ביותר היה בסרט "האביר האפל".כעת היא עוברת לצד המצלמה, כבמאית.

לדה (אוליביה קולמן) היא בחורה רדופת שדים עצמאיים. היא יוצאת למסע לעבר חוף ים. בחוף היא מתמוטטת ופוגשת במשפחה המאמצת אותה לחיקה, וליבה יוצא אליהם. אנו נחשפים להווה וגם לפלאשבקים מחייה.

הבעיה של הסרט היא לא בהכרח בבימוי, אלא שהתסריט הוא די בינוני ומשמים. יש מעט מאוד התרחשויות בסרט, ולדורנו הרגיל לאקשן הוליוודי, יהיה קושי להתרכז בדיאלוגים וברבדים הפילוסופיים של הסרט.

יש קאסט שחקנים די מפואר, אולם אפילו אוליביה קולמן הנהדרת לא מצליחה לתת לסרט נופך של מסתורין ואפלה. הסרט מהר מאוד מתפזר להרבה מאוד כיוונים ומאבד את הצופים. העלילה לא נותנת לג'ילנהול להראות את כישוריה וחבל.

אנו נאלץ להמתין לסרט נוסף כדי להחליט מה הפוטנציאל של השחקנית המוכשרת כבמאית.