ביקורת סרט: האיש מטורונטו, במאי: פטריק יוז, 2022

קווין הארט הוא קומיקאי, שיצר לעצמו סגנון מסוים, כמו אדם סנדלר. אתה יכול לאהוב את זה או לא, אבל לפחות המוצר הוא צפוי. הארט הוא כוכב אקשן, אבל כזה שמנצל את התכונות הגופניות הלא מרשימות לטובתו. הוא מגייס לצידו הר אדם, כמו וודי הארלסון, ויחד הם יוצאים להרפתקה קומית.

מדובר על סרט מסחרי של סוני, אבל כזה שנפסל להקרנה מסחרית בגלל הקורונה. כמו "סוכן וחצי", קווין הארט הולך להרעיש את עולמם של מעריצי נטפליקס עם מוצר דומה, מלא תזזיתיות ובדיחות גסות.

בסרט "האיש מטורונטו" מדובר על טדי (קווין הארט), אדם גס רוח שעוסק בשיווק של חדר כושר ומוצר מטופש ללא המון הצלחה. טעות מקרית שולחת אותו לעולם של תככים וריגול והרבה צחוקים, חלקם מוצלחים וחלקם מאוסים. וודי הארלסון, מגלם את האיש מטורונטו, מחסל העל הסופר מיומן, שהפך להיות בן זוגו של הארט. המשימה לא באמת חשובה, קשורה לאיזה מושחת מדרום אמריקה שצריך להפיל.

כמו בכל סרטיו של הארט, טדי יגלה שיש בו הרבה מאוד כוחות והוא בסך הכל אדם מוצלח מאוד. מהצד השני, מחסל העל יתחיל לגלות צדדים יותר רכים באישיות שלו, והכל תוך כדי אקשן, פיצוצים וסלפסטיק.

בסרט "האיש מטורונטו" יש יתרונות וחסרונות מובנים. מצד אחד, נמצא בו אקשן סביר, צחוקים וולגריים אבל יעילים, מעין נוסחה מזוקקת ומהנה. קרבות במשרדים, במטוס בכל מקום שיש בו רעים. מצד שני, יש רבים שימצאו את הסרט סר טעם ומטופש ולא יוכלו לראות אותו יותר משלוש הדקות הראשונות. מצוין לחובבי הארט, פחות לכל השאר.

ראה גם:

הסרט נקודת שיוויון

הסרט עד במנוסה

הסרט הצדק של ספנסר

הסרט שכיר החרב האחרון