ביקורת סרט: האיש האפור, בימוי: ג'ו רוסו, אנתוני רוסו, 2022

נטפליקס החליטו להוציא 200 מיליון דולר והפעם הלכו על בטוח. האחים רוסו, אחד מצמדי הבמאים הגדולים בעת האחרונה, וריאן גוסלינג בתפקיד הראשי, היו אמורים להוציא סרט כיפי ומתוחכם. התוצאה יותר מורכבת מהכוונה הראשונית, יש בה חלקים מרהיבים וכאלה שהרבה פחות.

לאחר כמה ניסיונות כושלים, זאת אמורה להיות הפקת ענק של נטפליקס שמתכננת להחליף במידה רבה את בתי הקולנוע. הרעיון להוציא סרט איכותי יותר, שישלב בין קונספירציה בין לאומית מתוחכמת, שכמובן מעורבת בה סוכנות ביון, אקשן גנרי מתאים גם לבני נוער ופעלולים מרהיבים. בכל התחומים, למעט סצנות מסוימות, הסרט נופל, מעלילה מעט מטופשת וחובבנות יתר של חלק מהדמויות.

הכל מתחיל ב-2003 שמציעים לקורט ג'נטרי (ריאן גוסלינג) לעבוד עבור ארגון לוויני של ה-CIA במקום להיות עוד הרבה מאוד שנים בכלא. כמובן שדברים מסתבכים ומתבהרים ככל שהסרט מתקדם. מתברר שיש כאן טובים ורעים, מידע סודי ורגיש שחייבים לשים את היד עליו ובגידה מסעירה בגיבור הראשי.

אלו נתונים של אלגוריתם שיוצר סרט אקשן הוליוודי, אבל מפספס הרבה מאוד דברים בדרך. כבר ראינו הרבה מאוד פעמים עלילה דומה, או אפילו זהה, כך שניתן לצפות את המהלכים הבאים של הדמויות. הרבה מאוד סצנות פעולה סבירות, אבל אף אחת מהן לא באמת מסעירה. בלוקבאסטר חסר ייחוד ורגש, שלא נזכור עוד ימים.

בסכומים כל כך גבוהים נטפליקס יכולה למצוא מטרות ראויות ומקוריות יותר לשים עליהם את הכסף שלהם.

ראה גם:

הסרט טרף

הסרט נקודת שיוויון