ביקורת סרט: דלישס, במאי: אריק בנארד, 2022

הצרפתים הם אלו שהמציאו את הבישול המודרני. בסרט "דלישס" הכל התחיל בשנת 1789 בפריז, פייר מאנסרון (גרגורי גדבואה), הטבח של האצילים בצרפת החל במסע שמטרתו לרצות את המעמדות הגבוהים באוכל משובח. זה קרה לאחר שהוא פוטר מהמטבח בשל ביקורת לא הוגנת של אחד מהאצילים. ביחד עם בנו הוא מקים בפונדק את המסעדה הראשונה בעולם, שמטרתה הגשת אוכל גורמה לכל שכבות האוכלוסייה.

הסרט "דלישס", בניגוד להרבה מגמות של הקולנוע הצרפתי העכשווי, מאוד מיינסטרים. הסרט קל לעיכול, קצבי, מצולם נפלא וגם מאוד רומנטי. אין בסרט יותר מדי קטעים מתים והיחסים בין הדמויות לא מאוד מורכבים. יש כאן אפילו ניסיון להלך קסם על הקהל, למצוא חן.

יש בסרט "דלישס" ביקורת על ההתפתחות של המטבח, על העובדה שבעיקר מסתכלים על המראה ולא על המהות, על בזבוז האוכל ואפילו על הדרת נשים מהמטבח. הסרט "דלישס" מתאר כיצד היחסים בין המינים השתנו במאתיים השנים האחרונות במטבח ומחוצה לו.

כל חובב פודיז חייב לבוא לסרט "דלישס". הוא מצולם נפלא ואפשר כמעט להריח את המנות מבעד למסך. הסרט מראה את תהליך הכנת המנה ואפילו את התפקיד כפוי הטובה של השף וצוות הטבחים שלו.

הסרט "דלישס" לא מושלם, אבל בהחלט נותן חשק להמשיך ולראות קולנוע איכותי מאירופה, שלא רק עוסק בגיבורי על או אקשן סתמי.

ראה גם:

הסדרה שמישהו יאכיל את פיל

הסרט מאסטר שף צ'אנג