ביקורת סרט: גברת האריס נוסעת לפריז, בימוי: אנתוני פביאן, 2022

אני אוהב קולנוע בריטי, יש לו מסורת של קלילות וצחוק, הוא ייחודי ואירוני, דברים שקשה למצוא בתרבויות אחרות.

הסרט "גברת האריס נוסעת לפריז" עוסק בפערים בין המעמדות, מתמקד ברגעים בהם מישהו ממעמד הפועלים מצליח להסתנן לעולמם של העשירים והמוצלחים.

הסרט "גברת האריס נוסעת לפריז" עוסק באידה האריס (לסלי מנוויל), אישה טובת לב כבת שישים. היא עובדת ניקיון קשת יום, שבעלה נפטר ומשתחרר לה סכום כסף נאה. אידה מחליטה לפנק את עצמה ולנסוע לפריז כדי לקנות שמלה של כריסטיאן דיור ב-500 פאונד.

אידה מחליטה לעבוד קשה, כדי להצליח לחסוך והמזל גם מאיר לה את פניו המחייכים. היא זוכה בהגרלה ומחליטה, שאם לא תיסע עכשיו, חלומה לעולם לא יתגשם. בפריז היא מצליחה בנסיבות משעשעות להצליח להשתחל לעולם האופנה בעיר האורות.

המשחק של כל הדמויות מקסים, בייחוד של גברת האריס. היא מצליחה בזכות חום אנושי והומור לגעת בכל האנשים שהיא פוגשת, וגם מנהלת בית האופנה הקשוחה, לבסוף לא עומדת בחביבות ובהומור הנשכני של אידה.

יש משהו מאוד אופטימי בסרט "גברת האריס נוסעת לפריז". נמצא בסרט גם אמונה, שקיימת יכולת של האדם להגשים את עצמו גם בגילאים מבוגרים וכנגד כל הסיכויים.

בסרט "גברת האריס נוסעת לפריז" קיים איזון מעולה בין פנטזיה לעדינות, הומור וריאליזם. למרות שיש כמה סצנות מעט מופרכות, שיוצאות מהאיזון המעולה של הסרט, עדיין הוא ממש מומלץ ומקסים.

ראה גם:

הסרט פריז הרובע ה-13

הסרט אשליות אבודות