ביקורת סרט: במשמרת שלה, במאי: מארק מונדן, 2022

בריטניה ידועה כמדינה מסודרת, בעלת מסורת של רפואה ציבורית מעולה והשקעה באזרחים בכל הגילאים. מדינה עשירה, שכמות האחיות והרופאים נמצאת בראש המדינות המפותחות. יש לה מערכת מסודרת של טיפול בקשישים, העומדת בסטנדרטים הגבוהים ביותר.

אולם, מתברר שנתונים אלו נמצאים בעיקר על הנייר. כאשר המערכת נתקלת בבעיה, היא מתמוטטת כמו מגדל קלפים בבת אחת.

הסרט "במשמרת שלה" מתאר אישה צעירה (ג'ודי קומר), שמעולם לא הצליחה להחזיק בעבודות ולא הרגישה משמעות בחייה, אשר מתקבלת לבית אבות יוקרתי. היא פורחת שם בזכות הקשר שמפתחת עם הבעלים ובחור צעיר שסובל מאלצהיימר, שנכנס אליה עמוק ללב (איאן גרהאם). יש כאן תיאור ריאליסטי ודי אפור של עבודת האנשים שדואגים למבוגרים, עבודה קשה וסיזיפית הזוכה לתגמול ציבורי נמוך ולמשכורת זעומה גם בבריטניה העשירה.

למרות עבודות סיעודיות לא נעימות, כמו החלפת חיתולים, היא הצליחה לפרוח ולהסתגל. אולם, התוכניות משתנות במהרה, כאשר מגפת הקורונה חודרת אל תוך בית האבות. הדיירים נדבקים במהירות והם חווים תסמינים קשים מאוד, ללא תרופה או חיסון.

הסרט "במשמרת שלה" תופס מפנה והופך להיות אפל וקשה מאוד. הוא מראה את הנטישה ההמונית של המטפלים, שפשוט הפקירו את הזקנים, אנשים נחנקים ללא עזרה רפואית מתאימה, ויש מראות קשים שלא רואים בכל סרט.

בניגוד לסרטי אימה, שגם הסצנות הברוטליות ביותר לא מפחידות במיוחד, בשל הריחוק של הצופה, שיודע שהן מבוימות ולא ריאליסטיות, זה שונה בסרט "במשמרת שלה". כל מה שמופיע בסרט התרחש באמת, מה שהפך אותו לקשה לצפייה וחודר ללב. ההזנחה של הרשויות, חוסר בציוד ופשוט הפקרות של רבבות אנשים, הדבר קרה בכל העולם ונתן מראה לא מחמיאה, שכאשר מערכת מתקשה, היא פשוט נוטשת את החלשים ביותר.

הסרט "במשמרת שלה" משוחק היטב, ריאליסטי מאוד, אבל סיפור האהבה בו בעיקר קיטשי ולא מעניין במיוחד. העניין העיקרי הוא באמת האופן שבו ביקורת חברתית אמיתית מוטחת ברשויות על הטיפול בחלשים בזמן הקורונה, שקרה גם כאן בישראל ובכל מדינות העולם.

חבל שאין עוד סרטים אמיצים כמו "במשמרת שלה", העוסקים בביקורת חברתית אמיתית. אלפי המתים ראויים לחקירה חברתית אמיתית ולא רק בלוקבסטרים על גיבורי על.

ראה גם:

הסדרה דוק מרטין

הסרט הרופא האפריקני