ביקורת סרט: בית גוצ'י, במאי: רידלי סקוט, 2021

משפחת גוצ'י ומותג האופנה שלהם, נחשבים לאחד החזקים והנמכרים בעולם. הסיפור של המשפחה מלא בתשוקה, כסף ותככים. למרות שכוכבות מנוסות ומפורסמות הוזכרו בנושא גילום דמותה של פטרישה, הדמות הכי מעוררת מחלוקת במשפחה, ליידי גאגא נבחרה. היא מגלמת אישה, שהצליחה להשתחל למעמדה בזכות חתונה עם האדם הנכון, אותו הכירה במשפחה.

מה שמתחיל כסרט בורקס, הופך במהרה למותחן מסחרר. הסרט "בית גוצ'י" מספר על אישה שכולם מזלזלים בה, אבל היא, באמצעות נחישות מצליחה לפלס את דרכה. זוהי סאגה מסובכת, שכל פעם דור אחר זוכה בשליטה, במעין רולטה בלתי נגמרת של ריבים ומאבקי כוח. רידלי סקוט, למרות גילו המתקדם, עדיין מיומן ושולט בשפה הקולנועית. למרות זאת, הוא משוחרר מעקבות שצעירים ממנו מוגבלים בהם, ולכן הסרט מלא בתצוגות משחק ותלבושות סגנוניות משולחות רסן.

הסרט הוא מעין מיקס של הכל. יש דמויות המגיעות לרגע ונעלמות, ייצוג שונה של משפחה איטלקיות ללא מבטא. זאת רק ההתחלה, הסרט נמשך במשך 157 דקות שלמות ויש בו אפילו אורחים מהמזרח התיכון, בדיחות עבשות, רגעים משעממים ומותחים כאחד. מעין רכבת הרים של רגשות, מקרים והרבה תנודות ברמת העניין.

לבסוף, אחרי צפייה ארוכה, ישנה הרגשה מסוימת של ריקנות. מעין מרק תפל, שיש בו פיקים, אבל הוא רק הופך אותך לשבע. ישנם סרטים מפוארים ומעניינים יותר במורשת של רידלי סקוט, עדיף להתחיל מהם ולהמתין לסרט ראוי יותר.