ביקורת סרט :אדמה בוערת, במאי: לירן שיטרית, 2022

שנתיים בלבד אחרי שהחל את לימודי הקולנוע, לירן שטרית ביים את סרטו העלילתי הראשון.

הסרט "אדמה בוערת" מתרחש בשנת 2001 ומתאר נער ממשפחה הרוסה בצל האירועים הביטחוניים באותה התקופה, שהחליט לשנות את חייו ולנסוע להתגורר בשומרון. הוא הצטרף בסדרת אירועים כמעט קוסמיים, לקבוצה של נוער הגבעות, שאיתם סוף סוף מוצא שפה משותפת.

השטח של השומרון נראה כמו נוף פראי ובתולי, בדומה ל"בעל זבוב". עם הזמן גם הפלסטינים מופיעים, מה שהוביל לסכסוך בעלות על הקרקעות. המאבק מוביל להסלמה הדדית והרבה מאוד עימותים בין הצדדים.

הדמויות מעט שטוחות ונראות נטולות זהות. הן היו יכולות להופיע בכל מקום והן חסרות איזה ייחוד מקומי אותנטי. המסקנות מאוד חד משמעותיות, על אחדות ועל כך שיש אויב משותף שיש להתאחד מולו. זהו צו פיוס בין חלקי הימין השונים ומבחינה הזאת הסרט עושה עבודה טובה לייצג את הנרטיב המסוים הזה.

אין ספק, שלעשות סרט בגיל 25 זהו הישג לא מבוטל ואף קפיצה גדולה קדימה. למרות שהסרט לא מושלם, יש בו הרבה פוטנציאל, בעיקר לשכנע את המשוכנעים.

ראה גם:

סרט הברך

הסרט פול ספיד