ביקורת ספר: חנוך מרמרי, סימני שיניים, כתר, 2022

הספר "סימני שיניים" של חנוך מרמרי מספר על שנות השישים בחיפה. נער יתום מאב מנסה לשרוד במוסד חינוכי מסתורי בשם המבצר. זהו מוסד יוקרתי שמציב דרישות בלתי אפשריות בפני חניכיו ומי שלא עומד בהם מסולק בבושת פנים. אלו הימים שלפני מלחמת ששת הימים, המשבר הגדול שיבוא עם תחילתה של מלחמת יום הכיפורים.

עלילת הספר "סימני שיניים" נפתחת עם ניסיון גניבה של ספר בכימיה, שמספר נערים מנסים להשיג מחדר המורים, לפני שהם מסיימים את הלימודים. אם לא יצליחו בבחינה, כל שנותיהם היו לחינם.

הספר "סימני שיניים" מאוד איטי בהתחלה, אבל אז מגיעים מספר טוויסטים, שמשנים את כל התמונה. יש הרבה פיתולים ותפניות, אבל גם סגירת נתיבים, שלא משאירים הרבה דימיון לקורא.

אהבתי את השפה העשירה של הכותב חנוך מרמרי, הידע התרבותי והרפרנסים לעולם הנוסטלגיה. אין ספק שמרמרי הוא איש תרבות ידען, למרות שקורא עם פחות ידע בתחום יוכל למצוא את עצמו אבוד. האובר תחכום לא ממש מתאים לנער צעיר בצפון של שנות השישים, יותר לעורך ראשי של ויקיפדיה.

למרות המינוסים, מדובר על יצירה מעמיקה וחכמה, שמצליחה לשרטט עולם תמים ונאיבי, אבל גם מלא ביופי וקסם. מי שמעוניין באסקפיזם מהנה של מספר שעות, יוכל להינות מהספר "סימני שיניים".

ראה גם:

ספר החבילה