ביקורת ספר: חוכמת האדישות, מארק מנסון, אור עם, 2019

רובנו חיים בהרגשה, שתמיד השאיפה למצוינות היא תכלית החיים. אנו חיים מתוך תפיסה, שהעולם סובב סביבנו, אנחנו מאוד מיוחדים ובכלל אם נרצה נוכל להגשים הכל.

מארק מנסון, בספרו "חוכמת האדישות" בתרגום מנומס לעברית, מנסה לשנות את התפיסות שלנו. באופן מפתיע הוא לא מנסה לעזור לנו או אפילו לעודד, אלא להציע אידאולוגיה מסוימת. לטענתו, הרשתות החברתיות והתקשורת מהנדסות תודעה שיש להיות מאושרים תמיד, זה מתוך הרצון לגדול ולהרוויח. הכאב הוא חלק מהאבולוציה של האדם, חיים ללא כאב הם לא טבעיים.

גם ההתעסקות בהמון תחומים היא מוטעית והרצון להצטיין בכל דבר מזיק לנו. עלינו להיות טובים במספר מצומצם של נושאים ולנסות להבין במה אנחנו מוצלחים ובמה לא. רוב האנשים טובים בתחומים צרים ובינוניים ברוב התחומים. זאת המציאות ומנסון טוען שעלינו לקבל אותה.

הספר עצמו כתוב בצורה מאוד משעשעת, הוא מוכיח טענות באופן הומוריסטי וציני. הוא לא מבריק, שום דבר בו לא מאוד מפתיע או יפיל אתכם מהקרשים. אבל, הוא כן מצליח להעביר את הנקודה הבסיסית שלו בצורה מוצלחת, שפייסבוק מוכרת תפיסת עולם שגויה, חיוכים לכל עבר ופוסטים חיוביים לא מראים על אושר.

הספר "חוכמת האדישות של מארק מנסון לא יפיל אתכם מהרגליים, אבל אולי הוא ישעשע אתכם ועל הדרך יציע כמה תובנות מלאות. אל תישארו אדישים לספר.

ראה עוד:

הספר "אגדה או מציאות"