ביקורת ספר: הייתי עוזרו של מנגלה באושוויץ- מיקלוש ניסלי

עשרות אלפי עדויות נכתבו על השואה ועל אושוויץ בירקנאו בפרט. אלפים רבים לא נכתבו ולא יכתבו לעולם, אולם ספרו של מיקלוש ניסלי "הייתי עוזרו של מנגלה באושוויץ", הוא אחד מהקשים והמזעזעים מביניהם. אולי אלו הנסיבות ההיסטוריות, השפה הרזה או הזוועות הבלתי נתפסות שמנגלה ביצע, אבל הייתי “הייתי עוזרו של מנגלה באושוויץ " לא ישאיר אתכם אדיש.

מיקלוש ניסלי היה פתולוג בעל שם עולמי כאשר הגיע לאושוויץ ב-1944. מנגלה התעניין במיוחד בבעלי מקצוע על מנת שיסייעו בניסויים המחרידים אותם ביצע. הוא הופרד מבני משפחתו, והוצב בזונדרקומדו - היחידה שהייתה אחראית על ביצוע הפתרון הסופי. למרות שהם לא ביצעו בפועל את הרציחות, הם היו חלק מהמנגנון המבצע. קשה לתאר את הזוועות במילים שדוקטור ניסלי ראה, ניתן לומר שהן היו רבות וחשובות.

עדותו נדירה, בעלת חשיבות עליונה. ראשית, מהטעם הפשוט שהגרמנים היו מחסלים עדים יהודים למעשי הרצח שביצעו, אולם קרבתו למנגלה מנעה מהם לבצע את זממם. שנית, ניסלי היה עד לכל הפשעים והניסויים שביצעו הנאצים במשך תקופה ארוכה ורציפה והעובדה ששרד מבחינת הגרמנים היא תקלה חמורה.

אולם, עדותו החשובה ביותר היא העובדה ששרד את מרד הזודנרקומנדו, שהצליחו להרוג מספר גרמנים ולפוצץ קרמטוריום. מעט מאוד אנו יודעים על מעשה הגבורה הזה, וללא עדותו היינו יודעים הרבה פחות. רוב המשתתפים הוצאו להורג, לכן דבריו מבחינה היסטורית הם כה קריטיים.

למרות הקושי לצלוח את הספר, הוא כתוב היטב ומצליח להעביר את הקשיים לצד חשיבות התקופה. קשה לשפוט ספר שנכתב על ידי אדם שמציין שאינו סופר, בכלים ספרותיים. למרות זאת, המילים הן מהחזקות שידעה ספרות השואה, ולכן הספר שזכה למהדורה מוגבלת בעברית כה נדיר ויקר למציאה.

למרות שחייו של ניסלי לאחר השואה היו קצרים, הוא שרד עשר שנים בלבד לאחר השחרור ב-1945, דבריו הצליחו לחדור לתרבות ההנצחה. שני סרטים, "האזור האפור" ו-"הבן של שאול" בוימו בהשראתו. "הבן של שאול", זכה בפרס האוסקר הזר, עדות לסיפורו הייחודי והקשה.