ביקורת סדרת ריאליטי: דובאי בלינג, נטפליקס, 2022

במהירות שיא שעוד לא הייתה כדוגמתה, דובאי הפכה להיות מקום הבילוי המועדף על הישראלים, זמן קצר לאחר הסכמי אברהם. זהו מקום עם עושר מופלג, כסף, נשים והרבה שייח'ים עם סמלי סטטוס מטורפים.

שם בדובאי, יש תנועה הולכת וגוברת של אנשים, שעוברים להתגורר בבירת התענוגות של העולם. יש שם אסקפיזם ושלטון מעט יותר סובלני לשגעונות של עשירים, שרוצים לפרוק מתח, אבל לחיות בסביבה מוסלמית.

הסדרה "דובאי בלינג" עוקבת אחרי מיליונרים ממדינות ערב, עשירים, נשים וגברים, המראים את טמטומם ורדידותם, אבל באקסטרים בפול גז קדימה.

בסדרה "דובאי בלינג" נראה הרבה סרטוני טיקטוק, ארוחות שף מפוארות, שיחות רדודות ועושר, שהעיניים לא יכולות פשוט לקלוט. אפילו הצלחות נראות כאילו נלקחו מאתר צילום של לואי ה-14, שלא נדבר על הנשפים, מסיבות הדוגמנים והדוגמניות וכל הגלאמר המזויף, שאפשר לספוג בארבעים דקות.

אז יש לנו בסדרה "דובאי בלינג" מעין מראה להתבהמות המשותפת שלנו ושל חברינו החדשים במזרח התיכון. זה ממש מביך, אבל כיף ברמות.

ראה גם:

הסדרה סנדמן