ביקורת סדרת דוקו: אובמה - איחוד מושלם יותר, במאי: פטר קנהארדט, 2021

פורץ מוסכמות, אולי אחד מהפוליטיקאים החשובים של תחילת המאה ה-21, ברק חוסיין אובמה הצליח נגד כל הסיכויים להגיע לבמה החשובה ביותר: נשיאות ארצות הברית. מצויד בכמויות בלתי נגמרות של כריזמה, מוטיבציה ואנרגיה ונקודת התחלה פשוטה, הוא סלל את דרכו לצמרת בזהירות ונחישות.

"איחוד מושלם יותר", הוא שמו של הנאום שסימן את נקודת המפנה במאבקו נגד הילרי קלינטון, אובמה, אז סנטור מתמודד לנשיאות אלמוני יחסית, מול משפחת האצולה הקלינטונית. במילים פשוטות ובגיל צעיר, הוא הצליח לנטוע תקווה בלבבות של צעירים, משכילים, מהגרים ובכול השכבות בארצות הברית, שאפשר לבנות אמריקה אחרת והוגנת יותר.

הסדרה עוקבת אחרי חייו של אובמה ודרכו לכיבוש הצמרת. היא כוללת קטעים נדירים שאובמה סיפק בעצמו ובשל כך היא מתמקדת בדמותו ומוסרטת מבעד עיניו. היא רכה, מכילה ובעיקר מסמנת רגעים מכוננים בדרכו של הנער שיגיע למשרה החשובה ביותר בעולם.

באמצעות ההצטיינות שלו בגיל צעיר וקשריו המיוחדים, אנו בונים דמות ייחודית ונחושה. המרואיינים שקשורים לחייו מוסיפים במידת מה מידע על התקופה והקשיים שהיו בדרך. אולי הבעיה העיקרית בסדרה שהיא מלטפת מדי, מחמיאה ובעיקר מיועדת לאוכלוסייה שתומכת בנשיא. מי שביקרו את דמותו ואת הישגיו, לא ימצאו את עצמם בביוגרפיה שבעיקר טופחת על שכמו של הנשיא האפרו-אמריקאי הראשון.