ביקורת סדרה: מלכות אפריקה נג'ינגה, נטפליקס, מפיקה: ג'יידה פינקט סמית, 2023

לאחר הסרט "לוחמות", סיפורן של הנשים הלוחמות של אפריקה הפך להיות לשיחת היום אצל קהלי צופים מגוונים.

בסדרה "מלכות אפריקה: נג'ינגה", נג'ינגה היא מלכה לוחמת מאנגולה, התקופה היא המאה ה-17. היא הנהיגה קהילה של חיילות וחיילים, שפעלו בתקופה בה הפורטוגזים סחרו באלפים רבים של עבדים והם ניסו להפסיק את הניצול של בני ארצם.

למרות שהפורטוגזים יצרו בריתות עם שבטים אחרים והיו מצוידים טוב ביותר, נג'ינגה, בזכות כריזמה רבה וטקטיקות צבאיות, כמו לוחמת "גרילה", שלא היו מקובלות באותן ימים, הצליחה לשנות את מאזן הכוחות וליצור מאזן אימה מול סוחרי העבדים, שהתקשו לפעול בשטחים שהיא שלטה בהם.

משום שהשבטים באפריקה לא ידעו לקרוא ולכתוב, כמות עצומה של תיעוד היסטורי חסר לנו. את העדויות והחומר ההיסטורי שאנו מכירים, כתבו אך ורק כמרים וסוחרי עבדים. למרות זאת, הסדרה מנסה לאזן את נקודת המבט הדיכוטומית בעדויות של מומחים ופרשנויות ממחקרים חדשים ועדכניים.

בדומה לסדרות עבר של נטפליקס, יש כאן שילוב של משחק עם שחקנים ותסריט עלילתי, לצד הסברים מלומדים על הרקע ההיסטורי. בעיני זו שיטה מופלאה לשחזור היסטורי מבלי לגרוע מהאמת והאותנטיות שלה ולחשוף אותה לקהל צעיר, שאוהב אקשן וסדרות פעולה.

העבדות מקבלת בימינו בעיקר נקודת מבט היסטורית אודות מה שקרה באמריקה ואילו אפריקה מוזנחת. יש כאן סיפור של אישה, שהיא אייקון פמיניסטי, שהוסתר מרוב חובבי ההיסטוריה. זאת בשורה מצוינת שאנו מקבלים. גם סדרות מהנות, שמרחיבות את הדעת, לצד הנאה עם משחק סביר ותפאורה נהדרת, כך מפיחים חיים בעבר.

ראה גם:

הסרט חג בחיק הטבע

הסרט הבריחה מפרטוריה