ביקורת סדרה: כולנו מתים, בימוי: לי ג'אי קיו, קים נאם סו, 2022

הקוריאנים עושים זאת שוב, הפעם עם סדרת זומבי סוף העולם, לא רעה בכלל.

הסדרה “כולנו מתים” מספרת את סיפורו של ג'ון סו, נער חנון, חובב מדעים מחונן וחכם במיוחד. יום אחד משתבש ניסוי שנערך במעבדה ואז כולם נפגעים. עכבר מעבדה בורח בפתאומיות ונושך בחורה נאה ובאותו הרגע בית הספר הציורי הופך לשדה קטל. החבורה צריכה להסתתר להתאחד ולהיאבק כדי לשרוד.

בניגוד לסדרות דומות, הקוריאנים מצליחים לשבץ באופן כמעט ביזארי, בין דרמת נעורים קלילה למנות דם היסטריות, שבמערב היו גורמות להרמת גבה. לצד היחסים בין התלמידים, הבריונים המתעללים והחנונים שמנסים להציל את העולם, יש כמות מטורפת של אקשן מדמם, שיהפוך את "כולנו מתים" לקאלט.

העם הלא מאוד גדול היושב בדרום קוריאה, הפך בזכות נטפליקס ליצואן עצום של תכנים שנעים בין הביזאר ליופי מהפנט. כולם אלימים, אבל מצליחים גם לשלב אנושיות בתוך הברוטאליות וזה אולי סוד הקסם של העם המיוחד הזה.

הסדרה "כולנו מתים" מצליחה להיות שונה, אפילו באופן מאיים מעט, אבל גם מהפנטת באותה מידה. אין ספק שהסדרה הזאת תזכה להצלחה, אולי לא כמו הלהיט ההיסטרי "משחקי הדיונון", אבל אין ספק שהיא תתפוס את מקומה לצד היצירות היותר מוצלחות שנטפליקס שיחררה השנה.