ביקורת סדרה: הדהודים, יוצרת: ונסה גאזי, 2022

הסדרה "הדהודים" מתארת כי בכל יום הולדת, מסיבה לא ברורה, שתי אחיות שהן תאומות זהות לחלוטין - לני וג'ינה (מישל מונהאן), מתחלפות ביניהן וחולקות הנאות משותפות. לא ברור למה הן עושות את המנהג המוזר הזה, אבל כנראה מסורת נשארת, כי זה מלווה אותן במשך כל חייהן הבוגרים. מה שמוציא את הרעיון הגאוני מאיזון, היא ההיעלמות של אחת מהאחיות והמחשבה שמישהו הבין את התרגיל ורוצה לנקום.

מהפתיחה הסדרה "הדהודים" מבולגנת בצורה נוראית. הכותבים החליטו לשחק בצופים ותרגילי ההחלפה יותר מאשר מרתקים בעיקר מציקים. האחיות טובות בהחלפת תפקידים, אבל לא בשמירת סודות, כך שסוד ההיעלמות של האחות התאומה מתגלה במהרה.

הסדרה "הדהודים" מתפזרת להרבה מאוד קווי עלילה מקבילים ולא מצליחה להתמקד בשאלה הראשית מבלי לעייף את הצופה.

האחיות עצמן לא מספיק מעניינות או נכנסות אל הלב. הדיאלוגים שלהן די משעממים והשחקניות נראות עייפות. גם חיי האהבה שלהן לא מספיק לוהטים או מרתקים, מה שלא נותן הרבה סיבות להמשיך לצפות. גם הטוויסטים מאוד צפויים ובנאליים, המתח לא קיים בסדרה, משום שהכתיבה אף פעם לא מצליחה לרמות את הצופה.

גם החקירות שנפתחות, כמו אש שפורצת בכנסייה, שקשורה לאירועים שקרו בעבר, אף פעם לא מצליחות באמת להתפתח למשהו מעניין באמת, ששווה להישאר ולצפות בו. זה נראה שהכותבים לא ממש רוצה לספר סיפור עמוק ומלא בפיתולים, אלא להסתמך על גימיק נחמד, אבל לא כזה שיכול להחזיק שבעה פרקים מלאים. התוצאה מאכזבת, חבל שנטפליקס משקיעה כספים עצומים בסדרות בינוניות.

ראה גם:

סדרה משפחה גרעינית

סדרה משפחה אחת