ביקורת סדרה: דיטוקס, יוצרת: מארי ז'רדילייר, 2022

החיים המודרניים מזמנים לנו הרבה מאוד רעשי רקע, שאת רובם קשה לנו לנטרל. לא רק רעלים כימיים נחשבים להתמכרות, אלא גם עזרים אלקטרוניים, כמו הנייד. סלבריטאים נעזרים במתקני נופש יוקרתיים כדי להיגמל מהקרינה, אבל מה קורה למי שאין לו מיליונים והרבה מאוד פנאי.

הסדרה "דיטוקס" עוסקת באנשים הרגילים, שמחליטים לנסות להתנתק מהרשתות. הן משלמות על כך מחיר, אבל מכיוון שמדובר על קומדיה, זה בעיקר מעלה גיחוך.

בסדרה "דיטוקס" קבוצת צעירות צרפתיות מחליטות לחיות בעולם נטול הפרעות. זה מכניס אותן להרבה צרות ומצבים קומיים. הסדרה נטולת יומרות, לא מבריקה, אבל יש בה כמה רגעים של קסם.

הכל מתחיל מאהבה נכזבת, כאשר הגיבורה ליה (מאנון אזם), מפתחת אובססיה לגבר ברשתות החברתיות, שחוסם אותה וגורם לה להתמוטטות עצבים וקריסה נפשית. גם דודתה (טיפן דאווין) נכנסת למערבולת נפשית, לאחר שהופץ עליה סרטון ויראלי, שמגיע לכל פינה ברשת. ביחד הן מתנתקות לשלושים יום, מנסות להתמודד עם התוצאות הלא צפויות. הן הולכות למחנה טירונות, שאמור לתרום להן לצלוח את התקופה הקשה.

הסדרה "דיטוקס" היא קומדיית סלפסטיק קלילה, עם הומור בוטה וחסר בושה. הדמויות לא מאוד מתוחכמות, אבל מספיק נסבלות כדי שנוכל לצלוח את הסדרה מבלי לכבות את המסך או את מוחנו הטרוד. אם מישהו מחפש להזדהות עם גיבורות הסדרה, הוא יכול לזכות יחד איתן באסקפיזם קצר וקליל, ללא ציפיות גדולות מדי.

ראה גם:

ביקורת סדרה: פגום