ביקורת סדרה: אני כריסטיאנה פ. , 2021

אחד מספרי הביוגרפיה הסוערים של עשרות השנים האחרונות הוא ללא ספק של כריסטיאנה פלשרינו, שהצליח לחולל סערות ועניין מזה זמן רב. מאז 1978, השנה בה היא פרסמה את הספר שיהפוך אותה לידוענית, נעשו מספר גרסאות לחייה.

סיפור חייה של כריסטיאנה פ., שקיבלו תפנית לרעה בגיל 13, כללה הסתובבות עם חבורת רחוב של ילדים באזור גן החיות במערב בברלין. בתחילה - כמות הסמים העצומה שלקחה ומאוחר יותר - המחיר העצום שהייתה צריכה לשלם על מנת לממן את סגנון החיים הפרוע שבחרה. לבסוף - השיקום וההתפכחות מהעולם של הצללים.

הספר והסרט שנעשו עליה, היו סנסציה עולמית שוברת קופות. בעולם לפני ארבעה עשורים, הסגנון והריאליזם המחוספס היוו שינוי מטלטל עבור הצעירים של אותה תקופה. זה היה בכל מקום, החל מהתרבות ועד לעולם המועדונים, השינוי וגם הווייב .

ההכרזה על הסדרה התקבלה בהתלהבות בכל רחבי העולם. רבים שהתאהבו בה בעבר ושמרו לה חסד נעורים, כססו ציפורניים עד לבוא ההפקה החדשה. למרבה הצער, הגרסה החדשה מעומעמת, משעממת ורחוקה מהמקור שהיא מבוססת עליו. היא לא מצליחה לתרגם את העוצמות של הספר ליצירה מהודקת ומשמעותית והתוצאה היא בלגן לא ממש ברור, החוטא למקור. נקווה שבעתיד יהיה עיבוד שיצליח להתאים את המקור לימינו בצורה מוצלחת יותר.