ביקורת סדרה: אנומליות, יוצרים:ג'ין האן-סאי, רו דאוק, 2022

התרבות האסייתית מעודדת טרלול, שנראה למערב קיצוני ומוזר מאוד. אולי זה ההבדל בין התרבויות, אבל אין ספק, שבדרום קוריאה יש מוחות יצירתיים במיוחד. נטפליקס מנסה בכוח למצוא את "משחקי הדיונון" הבאים. הם משקיעים מאמצים רבים באגף הקוריאני.

בסדרה "אנומליות" יש ערבוב של כל כך הרבה ז'אנרים, שקשה לדעת מאיפה מתחילים. מדע בדיוני, קומדיה, מותחן - מה לא.

הפעם הקוריאנים מנסים לרכוב על ז'אנר המדע הבדיוני ולקחת איתם חייזרים ויצורים אחרים. צעירה (ג'און יו-בין), חוקרת את ההיעלמות של החבר אחרי שראתה אור חזק שנראה שמגיע מחללית. אם זה לא מספיק, אז חייזר עוקב אחריה לכל מקום, היא פוגשת חוקרי עבמ"ים היפסטריים והיא לא בטוחה שהיא הוזה או שזאת מציאות ואנחנו איתה.

כל הסדרה "אנומליות" היא מעין קריצה טראשית לתרבות החייזרים הקונספירציות. היא מוזרה, מעניינת ומטורללת לחלוטין. לפעמים היא פרודיה על פרודיה, שאנחנו לא בטוחים אם הבדיחה היא על חשבוננו או שהבמאי הוא גאון מטורף. החוויה עצמה היא קיצונית, משוגעת וכיפית מאוד.

מעניין מתי הטרנד עצמו ידעך לו. יפן מייצאת סדרות אנימה כבר שנים רבות ולא נראה שהטרנד הולך לדעוך. דרום קוריאה כרגע לא מייצגת טרנד תרבותי כלשהי, אלא תוכן מעניין, שמתפרס על פני ז'אנרים רבים. מעניין מה היה המיקוד התרבותי. בינתיים אנחנו נהנים מגיוון וקיצוניות, שלא רואים במערב וזה כיף מאוד.

ראה גם:

הסדרה האורוויל

הסרט הנוסע השמיני קובננט