ביקורת סדרה: אידיוט המחמד של אלוהים, במאי: בן פלקון, 2022

כמו רבים מהפרויקטים של נטפליקס, גם הסדרה הזאת חביבה ביותר. היא לא סדרת מופת, אבל צחוק בריא הוא די חיוני בימים אלו, שיש משבר כלכלי פוליטי ועוד הרבה כולירות.

הרעיון לסדרה "אידיוט המחמד של אלוהים" עלה במוחו של של בן פלקון לפני יותר מעשרים שנה וכעת הוא עולה לאוויר.

העלילה די בנאלית ולא מרשימה במיוחד. קלארק (בן פלקון) הוא אדם פשוט, מתכנת שחייו לא הולכים לשום מקום. הוא אוהב את אבא שלו, יוצא קצת עם חברים וזה מעביר את רוב זמנו. יום אחד פוגע בו ברק, אבל זה מסר מאלוהים. מעין טוויסט מגניב לסיפור משה ומצרים. הוא הופך להיות הכלי של אלוהים למלחמה נגד לוציפר וכל גופו משתנה והוא הופך להיות מואר, תרתי משמע. מצטרפים אליו מלאכים והוא נאלץ להילחם בארבעת פרשי האפוקליפסה, שמטרתם להשמיד ולהרוס את כדור הארץ.

לצידו עומדת אמילי (מליסה מקארתי), לא בדיוק הדמות שהייתם יוצאים איתה למלחמה נגד כוחות החושך, אבל זה מה שיש. בחורה שאוהבת סמים משני תודעה, ולכן די קשה לסמוך עליה בהרבה דברים. שני הטיפוסים הללו הם הנרטיב המרכזי של הסדרה.

ההומור של פלקון די ייחודי, או שתאהבו אותו או שממש לא. הוא פטפטני, סרקסטי ודי ייחודי. הפעם יצא לו טוב, לפעמים זה ממש מתפקשש לו.

"אידיוט המחמד של אלוהים" היא קומדיה נחמדה, די מצחיקה ואפילו מרגשת לעיתים. יש כאן רק שמונה פרקים, אז היא ניתנת לצפיית בינג' ללא מעצורים. מי שרוצה להנות מערב מצחיק, בלי יותר מדי חשיבה, זו התוכנית עבורכם.