בוני וקלייד - צמד הפושעים המפורסמים בעולם

שנות השלושים בארצות הברית היו מקום די מבאס. לצד קידמה טכנולוגית שהחלה לזלוג אל תושבי המעצמה, השפל הכלכלי הגדול השפיע על האוכלוסייה. הוקמו ערי אוהלים, פרופסורים עבדו כמנקים, והייאוש הגרוע ביותר נובע מהמחשבה, שההתאוששות לא נראית באופק.

אלו היו השעות היפות של הפשע המאורגן בארצות הברית. התקשורת רדפה באופן אובססיבי אחרי גיבורים חדשים, גם אם היו רוצחים שפלים. זו הייתה תחילת הקולנוע והרדיו, שחיפשו סיפורים גדולים מהחיים, והאזרחים שראו בבנקים ואילי ההון מנוולים אמיתיים.

בוני וקלייד נולדו בתחילת המאה העשרים. קלייד היה עני באופן קיצוני, מעין פושע קטן שנאלץ לשדוד בנקים כבר בגיל צעיר כדי לשרוד. בוני הייתה אישה מבריקה, שנסיבות חיים לא אידיאליות גרמו לה להסתבך עם הפשע ולהימשך אל המסוכן. הם הכירו דרך חבר משותף בשנות ה-30 של המאה העשרים ומאז לא נפרדו. בוני נמשכת לילד הרע, שלא מפסיק להסתבך עם החוק וגרר אותה פנימה. נוסיף לזה חוש מוסרי מפוקפק, וקיבלנו חבית חומר נפץ שעומדת להתפוצץ.

קלייד נעצר ונשלח לכלא, הוא עבר שם מה שאנחנו מכנים "חניכה", התעללו בו מינית והוא נאלץ להשחית את גופו כדי להימלט מעבודות פרך. הוא יצא משם אדם אחר, מפושע קטן הוא הפך לפסיכופט. כשהשתחרר מהכלא נזכר קלייד באהובתו משכבר הימים, ויחד הם יצאו למסעות שוד קטנים, חנויות מכולת וסניפי בנק קטנים. איש לא שיער, שצמד הנוכלים הקטן יהפוך לצמד הכי מפורסם באמריקה.

הרגע שהפך אותם לאגדות, היה שוד שהשתבש, שבו הם הפכו משודדים למתנקשים. בקרב יריות הם הרגו שלושה שוטרים, והחליטו להקים חבורה שמטרתה הייתה לבזוז ולפשוע. הם אספו חבורת פושעים קטנים ויצאו למסעות שיעשירו את כיסיהם. הם הרגו שוטרים, חטפו בני ערובה ונלחמו בבנקים, שנואי נפשם של ההמונים.

בוני וקלייד קיבלו סיקור תקשורתי אוהד, ונדמו בעיני הציבור מעין רובין הוד של הזמנים המודרניים. העובדה שהם היו צעירים ויפים וידעו להצטלם עזרה להם, ובנוסף גם העובדה שהם היו מוכשרים, אבל באמת. הם הצליחו להתחמק ממאה שוטרים ואין סוף מלכודות. הפרסום לא עזר להם, להפך, הוא הפך אותם למטרה ניידת, שעשרות מלשינים ניסו לעשות מלכידתם קופה.

סופם הגיע ב- 1934 על ידי לוכד ראשים שיצא לגמלאות. הוא מצא דפוס של בני הזוג, שנסעו במעגלים קבועים. מותם נראה כמו בעשרות סרטים, אז הופיע המארב הקטלני, בו שוטרים טובחים בהם מטווח קצר, וכל אחד נורה קרוב לחמישים פעמים. לאחר מכן הציבור עטה על הגופות, כדי לצלם אותם בפעם האחרונה.

סופם הגיע בגיל צעיר, אבל הם השאירו חותם עצום על התרבות הפופולארית. הם הפכו למטבע לשון, סמל לזוג שלא ניתן להפריד בחייהם וגם לאחר מותם.