אליס קייטלר - האלמנה השחורה, 24:ידועים לשמצה: רוצחים סדרתיים בימי הביניים,לוטן דיקר

ב-1324 החל משפט המכשפות המוקדם ביותר בימי הביניים באירלנד. אליס קייטלר סוחרת עשירה, הואשמה שהיא רוצחת, כופרת ועוסקת בכישוף מאגי שחור. קשריה עם השטן הביא אותה להכין שיקויים רעילים ואף לקיים מגעים אסורים עם שדים.

הכול התחיל בסוף המאה ה-12, אליס הייתה בת למשפחה מבוססת בעיר קילקני באירלנד. היא הייתה בת יחידה, משפחה שהייתה נדירה באותם ימים. אביה היה אביר במסדר ההוספילטרים, אשתו הייתה בת לסוחר עשיר. הם נשיאו בשנת 1280 כאשר עשרים שנה מפרידים ביניהם. הוא מאוד אהב את בתו והחליט להכניס אותה לעולם העסקים ופתח עבורה פונדק. היא נישאה לאדם בשם ויליאם גם סוחר עמיד והיו להם שני ילדים. בעלה השקיע כסף רב בפונדק, אבל היו ביניהם יחסים שלא כללו אהבה וחיבה.

בשנת 1300 בעלה הראשון מת בנסיבות מחשידות. אליס הייתה אישה יפה ומלאת שמחת חיים, היא לא התאבלה במיוחד על מותו ונשיאה תוך זמן קצר לגבר אחר. שמו היה אדם, גם סוחר עשיר ששמו יצא למרחקים. הוא גם היה לווה כספים, מקושר בעיר. יריביו העסקיים החלו להפיץ שמעות שאליס היא מכשפה והוא רצח את בעלה הראשון, על מנת לרשת את כספו ולזכות באליס שהייתה יפה ונחשקת.

השמועות הלכו והסלימו כאשר מספר ילדים נמצאו מתים, ברחבי העיר דבר שלא היה נדיר באותם ימים, בשל מגפות או הזנחה הורית. אנשי העיירה האשימו את אליס שהיא הקריבה אותם עבור השטן והפעם הלכו לרשויות המקומיות. חיילים פשטו על הפונדק וביתה, אולם הם לא מצאו דבר. הוא נקנסה בכמה אלפי מטבעות, אולם היה זה קנס סמלי משום שלא היה הוכחות למעשים דמוניים.

יש הטוענים שהכעס נבע מכך שהיא הייתה אישה מצליחה ועשירה, דבר שהיה לא מקובל באותם ימים. יריביה העסקיים ראו בכך הזדמנות להיפטר מתחרות ולכן החליטו לטפול עליה האשמות שווא. בית המשפט זיכה אותה והחזיר לה את כספה. בעלה אדם התאהב באישיותה המרנינה והחליט לשנות את צוואתו ולהוריש את כל כספו במקרה שימות לבניה של אליס. באותם ימים מוות מוקדם היה דבר נפוץ ולכן אין זה מעשה יוצא דופן.

למרות זאת העובדה שהוא מת משתייה מרובה, למרות שמכריו טענו שמעולם לא שתה, הגבירו את החשד שהיא אלמנה שחורה שרוצחת בעלים עשירים כדי לרשת את ממונם. היא הייתה אישה חזקה ושמועות לא ממש השפיעו עליה, לכן היא החליטה לשאת בעל נוסף, הפעם אריסטוקרט שהשתתף בקרבות רבים והיה נערץ בקרב חוגים נרחבים בשם ריצ'רד. הוא התעלם מהאזהרות הרבות שהוא קיבל ממכריו וחשב שהיא האישה המושלמת עבורו. היא הייתה בת 29, עדיין נאה ונחשקת בקרב גברים רבים במחוז.

בשנת 1316 הוא נמצא מת בנסיבות מסתוריות, השמועות רק הלכו וגברו סביבה. נאמר שהיא אינה רק הורגת אותם, אלא היא מכשפת את הגברים שבחייה שמוכנים לעשות הכול בשבילה ומתעלמים מכל האזהרות. היא נכנסה לסיבוך משפטי לא פשוט אל מול משפחתו של בעלה השני ריצ'רד, קרב הירושה היה מכוער ומלא יצרים. למרות זאת היא ניצחה בנה קיבל את כל כספו במקום בניו מנישואיו הקודמים.

ילדיו המנושלים, יצאו לקמפיין בקרב עשירי העיר על כך שהיא פגע רע שרוצח את הגברים המהוגנים של העיר וגוזלת את כל כספם. היא נישאה בפעם הרביעית, למרות המוניטין הנוראי שיצא לה כטורפת גברים ומכשפה מסוכנת. אין בכתבים סיבה למעשה זה, אולם ייתכן שהיא הייתה כה עשירה ועוצמתית שחלק מהגברים רצו לשפר את מצבם הכלכלי והיו מוכנים לקחת את הסיכון שיהיו הקורבן הרביעי. בשנת 1320 ג'ון נישא עם אליס, הוא היה אביר בן למשפחה עשירה ומשפיעה ואף אחיו היה ראש עיירה.

היה לו אישיות חזקה, ראיה לכך שבניגוד לכל הגברים הקודמים הוא סירב לנטוש את ילדיו עבורה. שלוש שנים מאושרות היה להם יחד, לפחות ככה העידו מקורביו. אולם לאחר שנים אלו, כמו הקורבנות הקודמים הוא החל לחלות במחלה מסתורית. הוא היה מסוחרר, העור שלו ושיניו הפכו להיות צהובות. שיערו הפך להיות לבן, מה שנראה ככשל בכבד או הרעלה. הרופאים לא ידעו לומר מה הדיאגנוזה המדויקת, אולם בשל חוזקו הרב הוא הצליח לספר לילדיו שלדעתו אליס מרעילה אותו. הרופאים שחקרו גם את המקרים הקודמים, הבינו שלכולם יש סימפטומים דומים, הם החליטו לפנות לרשות שמתמודדת עם נשים שטניות והיא הכנסייה.

המשפחות החליטו להתאחד ולפנות לבישוף של העיר, הפנייה הפכה להיות דחופה יותר לאחר שג'ון מת ממחלה בגיל 45. לפני מותו הוא הוריש לה את כל רכושו למרות קשריו הטובים עם ילדיו והעובדה שהיא הייתה האדם היחיד שטיפל בו לפני מותו.

זה היה הקש ששבר את גב הגמל, הבישוף החליט לפתוח בחקירה לאחר שהוא הזדעזע מכך שכל הבעלים מתו מסימפטומים דומים והורישו לה את רכושם. הסכסוך עצמו החל מעניינים כספיים, אולם הוא הפך למשהו גדול יותר ציד מכשפות.

מי שמונה לעמוד בראש החקירה הוא הבישוף ריצ'רד לדרד, הוא היה כומר במשך שנים רבות ובשל אדיקותו הוא מונה למשרה רמה יותר. הוא האמין שיש מלחמה בין אלוהים והשטן באירלנד ושליחי האפיפיור צריכים למגר אותה. הוא ראה את עצמו לא כאיש כנסייה אלא כלוחם, במכשפות וקוסמים שיש להורגם. הוא כתב:

"רבים נכנעים לפיתויי השטן ומשתמשים במאגיה שחורה מכל הגילאים והמינים. עלינו להיזהר מאנשים אלו ולרדוף אותם עד לאחרון שבהם".

העונש על כפירה היה שריפה על המוקד, משימתו הייתה לבאר את הכפירה מאירלנד. אולם הייתה גם סיבה עמוקה יותר, הוא ראה בכפירה וסגידה לשטן כאקטים של חילון, הוא סבר שמלחמה בגורמים אלו תוכל לעצור את נטישת האמונה בנצרות ולהחזיר לכנסייה את כוחה.

הוא לא ראה באליס כאישה אחת שפועלת לבדה, אלא כמפעילת רשת של מכשפות שפועלות לא רק על מנת לסגוד לשטן אלא גם בהפצת חילוניות ופקפוק באל. פגיעה בה תוכל להחזיר את המצב לקדמותו, לכן הוא החליט שהוא מוכרח להילחם בכוחות הדמוניים. לכן הוא סימן אותה ואת בנה ויליאם כמטרה, הוא החליט להאשים אותם בכישוף ולהביא אותם לדין. הוא עשה זאת בסודיות, משום שהתהליך עצמו עד למעצר לקח קרוב ל-40 יום.

לטובתה ניסה להתערב רוג'ר אחיה, שהוא מושל המחוז ואחראי על בתי הדין. אולם סמכותו לא הייתה מספיקה על מנת לעצור את ציד המכשפות, שעדיין התנהל. הוא הצליח להזהיר את אליס שנמלטה לדבלין ולא נמצאה, אולם בנה החליט שהוא נשאר בעיר ולכן נעצר. לצידו נעצרו 11 בני אדם נוספים, מתוך מחשבה קונספירטיבית שהיא פעלה כחלק מכנופיית מכשפות.