top of page
פורטל תרבות שורשים ועסקים לבני ובנות 50 פלוס

פסטיבל ישראל 2024השנה: סוללת יצירות חדשות המגיבות למציאות הכואבת

השנה: סוללת יצירות חדשות המגיבות למציאות הכואבת

בירושלים ובנגב המערבי: שדרות, אופקים, קיבוץ דורות, מועצה אזורית אשכול

 10-27 בספטמבר 2024



"אנשי המוזיקה" -מופע שהוא הפסקול של התקופה 

ברי סחרוף, מרינה מקסימיליאן בלומין, אלון עדר, קרולינה, עלמה גוב משתפים פעולה עם ארבע יוצרות צעירות ומוכשרות - יערה כהן, טליה דנציג, אמרי שריף ואגם ג'רמי, מהנגב המערבי ומצפון הארץ

"יום אחד":  פורמט ייחודי- הקהל והפרפורמרים שוהים יחד על במת תיאטרון ירושלים למשך כ- 24 שעות 

עם שלומי שבן, נוגה פרידמן עם דניאל סלומון ומקהלת גיא בן הינום, דאנה איבגי, אלכס פרפורי, אדם יקותיאלי, יניב שנצר, עלית קרייז, אביתר בנאי, עדי הלמן, דנה מודן ועוד

 "אהבה מוזיקה (עכשיו!)"   להקת המחול של יסמין גודר ודיקלה בערב משותף. שמונה נגנים ושבע פרפורמריות מנגנים ורוקדים את "אהבה מוזיקה" -    האלבום האלמותי של דיקלה משנת 2000 

"מקום לגור בו" 

קבוצת השחקנים והיוצרים של ״תיאטרון עוטף הנגב״, בחלקם ניצולים ומפונים – בהפקה שנולדה מתוך השבת ההיא

"Windless"

מיצב סאונד של יניב שנצר שלקח שאריות של טילים ונפלים והפך אותם לכלי נגינה שמימיים

"שׁוּרָה- מלאכת זיהוי חיים"

 מחזהו של רועי יוסף בעקבות שירות מילואים מטלטל שעסק בזיהוי קורבנות הטבח

"יותר מ-שיר אחד" 

הפודקסט האהוב של "כאן" חוזר לבמה ושובר את חוקי הפורמט

 עם גלי עטרי, אלי לוזון, דני בסן, מאיה קוסובר, ניר גורלי ואחרים

"פורטרטים בתנועה" 

האמן הגרמני וולקר גרלינג תר במשך 10 ימים את המדינה, פגש וצילם א.נשים במצלמתו האנלוגית- ויצר מופע המביא את הסיפורים המרגשים אל הבמה.

100 גברים 

הדס נוימן, קולנענית מהדרום, מסתובבת בשכונת מגוריה של אביה, עימו נאסר עליה להיפגש. היא מצלמת 99 גברים בני דמותו של אביה ומבקשת שהגבר ה 100 יהיה הוא. יצירה המשלבת תיאטרון, קולנוע ופרפורמנס.

7 בום -יצירת מחול העוסקת בבומים שסביב ומחפשת יציבות

ליאת דרור, מיוצרות המחול המוערכות בארץ ותושבת הדרום, מפגישה את התנועה עם המקום בו נשמטה הקרקע.  

"בוקר שאינו נגמר"

יצירתה של נורית דרימר -אגדה על התנועה הפלאית והאינסופית של האבל

לחיות עם מה שיש

מפגש מוזיקלי הגותי ומאוד אישי על התמודדות עם אובדן עם הרבה דלפין הורווילר מהדמויות המשפיעות בשיח היהודי.  בהשתתפות המוסיקאית סיוון טלמור ובהנחיית חיה גלבוע

הבור

"נפלנו. נחבלנו בגופנו, בנפשנו, במקום הכי עמוק ורגיש שיש. אנחנו טובעים, מתחפרים, נעלמים.

אנחנו זקוקים לסולמות חדשים שיסייעו לנו לצאת. סולמות של ערכים, של מילים, של מעשים שיגביהו את המבט ואת האמונה. אנחנו יוצרים את הפסטיבל הזה כחלק מאותו סולם. אנחנו מבקשים לחלום את המציאות הבאה שניצור. אנחנו משתוקקות לדמיין משהו אחר. לדמיין ולברוא אותו. להפוך את הבלתי מוחשי לנוכח.

זה בדיוק מה שאמנות מבקשת לעשות - לברוא עולמות, ליצור תפיסות חדשות. להצית אפשרויות. ובתוך כל זה, הפסטיבל מחזיק בתוכו את הזיכרון של המים שמילאו פעם את הבור ואת הרצון להיות מעיין נובע ממנו ינבעו מים חדשים. חיים".

(איל שר מנכ"ל הפסטיבל, איתי מאוטנר ומיכל ואעקנין מנהלים אמנותיים).

 

פסטיבל ישראל ירושלים יתקיים בתאריכים 10-27 בספטמבר 2024 והשנה הוא יתקיים בנוסף לירושלים גם בדרום- בשדרות, באופקים, בקיבוץ דורות ובמועצה אזורית אשכול.

מנהליו האמנותיים של הפסטיבל איתי מאוטנר ומיכל ואעקנין אומרים : "היה לנו ברור שהשנה, הפסטיבל לא יכול להישאר, כהרגלו, רק בירושלים. במהלך החודשים האחרונים עבדנו עם יוצרות, מפיקים, מנהלי תרבות ותושבים מקהילות הדרום ועם אמנים ישראלים ידועים ומוכרים כדי  ליצור תוכנית אמנותית הנובעת ממה שקרה ועדיין קורה באזור המדמם. זוהי פעימת הלב הסדוק שלנו, הרצון שלנו לברוא כאן מציאות אחרת. טובה, מיטיבה, עם ועבור כל מי שנמצא כאן. אנחנו מבקשים לעסוק במציאות, תוך הגבהת עוף. לעשות את מה שאמנות ויצירה יודעות טוב כל כך לעשות - ליצור מרחב בו מורכבות, מחשבה מרובדת ודמיון יכולים לדור בכפיפה אחת.  היצירות שנבחרו משקפות את כל המחשבות הללו, חוקרות אותן, משקפות אותן, מעבדות אותן, מציעות קריאות שונות של המציאות הזו".

לדברי מנכ"ל הפסטיבל איל שר "ההתמודדות השנה הייתה עם עצם המילה ״פסטיבל" ועם הדיסוננס בין המילה פסטיבל לבין המציאות שלנו, כשהמלחמה בעיצומה, החטופים טרם שבו אלינו, האובדן כבד מנשוא, ולפנינו אתגרי שיקום פיזי ונפשי עצומים. אנחנו מקיימים את הפסטיבל מתוך אמונה עמוקה ביכולתה של עשייה אמנותית לסייע באיחוי ובריפוי, ולדמיין מרחב חלימה ותקווה לעתיד משותף. הפסטיבל קרוב ואינטימי יותר, עוסק בפצע ובטראומה, מישיר מבט אל המציאות שבה אנו פועלים".

הפסטיבל מתקיים בהובלתו של איל שר מנכ"ל הפסטיבל, בניהולם האומנותי של איתי מאוטנר ומיכל ואעקנין, אורי וקנין מפיק ראשי, עו"ד ענבר אפק מכהנת כיו"ר העמותה.

הפסטיבל מתקיים בסיוע משרד התרבות, עיריית ירושלים הקרן לירושלים, מפעל הפיס, שגרירויות, מכוני תרבות וקרנות ציבוריות ופרטיות.  פעילות הפסטיבל בדרום התאפשרה תודות לתמיכתם של קרן ברכה ומפעל הפיס.  תרומה של משרד עו"ד MEI Law, מאפשרת כניסה למופעים בדרום הארץ במחיר 10 ש"ח בלבד.

כבעבר, לפסטיבל מדיניות כרטיסים חברתית, במגמה לאפשר לכלל האוכלוסייה ליהנות מתוצריו.  מחירי הכרטיסים נעים בין 95-145 ₪ וישנן שלל הטבות לאזרחים ותיקים, סטודנטים, חיילים, מחזיקי כרטיס ירושלמי, מבצעי כרטיסי אשראי ומועדוני לקוחות, וכד.  הכניסה למופעי הפסטיבל בעוטף הנה בעלות של 10 ₪.תודות לתרומה מיוחדת של משרד עו"ד MEI Law. 


להלן תוכנית הפסטיבל:

"יום אחד" (26-27 בספטמבר משעה 17:00 ועד למחרת בשעה 16:00). קהל ויוצרים יחד על הבמה - הפקת מקור רבת-משתתפים הנפרשת על פני כ 24 שעות תיאטרון ירושלים (במת אולם שרובר)

ביום אחד החיים של כולנו השתנו. לעד.

יום אחד תהיה כאן מציאות אחרת, שתהיה טובה ומיטיבה עם יושבי האדמה.

(למשך) יום אחד ניפגש כולנו על הבמה המרכזית.

זה לקח יום אחד, קשה במיוחד, לשנות לכולנו את המבנה הנפשי הפנימי, את תפיסות העולם, את נושאי השיחה, את הפעולות שאנחנו עושים במהלך היום. יידרש (הרבה) יותר מיום אחד להחזיר את הביטחון, את הרעות ואת החיבור בין כולנו.

למשך יום אחד ניפגש כולנו על הבמה המרכזית של תיאטרון ירושלים - קהל יחד עם יוצרים, מוזיקאים, שחקנים, רקדנים, פרפורמרים, אנשי מילה ועוד. למשך כ-24 שעות נהיה יחד. ללא ההפרדה המסורתית בין קהל לבמה, בין צופה למופיע. נשהה יחד ונתרגל אמצעים שונים של שותפות, צפייה והשתתפות. נבחן בעין ביקורתית ויצירתית את המקומות שבהם הביחד הוא מקור של כוח, ואת הרגעים שבהם הוא מסֵכה דקה המסתירה שסעים.

בהשתתפות שלומי שבן, נוגה פרידמן ומקהלת גיא בן הינום, דאנה איבגי, אלכס פרפורי, אדם יקותיאלי, יניב שנצר, עלית קרייז, השוטרת אז אולי, אביתר בנאי, עדי הלמן, דנה מודן ועוד.

"יום אחד" יחולק לפרקים לאורך היממה. הקהל יוכל  להצטרף לחלקם או לכולם.


אנשי המוזיקה – פסקול של התקופה – מופע בכורה מיוחד לפסטיבל ישראל . 18.9, יום רביעי , תחילת מופע: 21:00 – תיאטרון ירושלים , 12.9, יום חמישי , שעה 20:30 - קיבוץ דורות  

הפקה מקורית של פסטיבל ישראל ואנשי המוזיקה, מיזם של חיים שמש ויובל שפריר. 

ב-8 באוקטובר סולן להקת U2 בונו הקדיש את המופע לנרצחי וניצולי מסיבת הנובה. בין השאר הוא אמר "אנחנו שרים להם, אנשי המוזיקה," ובאמירה אחת, אמיצה במיוחד, הוא יצר מכנה משותף לכל מי שהיה שם, לכל מי שבא להופעה, לכל מי שמוזיקה זורמת אצלו בדם.

אנשי המוזיקה הפך להיות השם של מיזם מוזיקלי חברתי יחודי שמיועד למוזיקאיות ולמוזיקאים מחוננים מהעוטף ומהצפון. במיוחד לפסטיבל ישראל נוצר מפגש יחודי וחד פעמי בין אותם צעירים מהעוטף ומהצפון למקורות ההשראה שלהם: עלמה גוב, מארינה מקסימיליאן, ברי סחרוף, אלון עדר, וקרולינה. ההרכב היחודי המשותף יבצע חומרים מקוריים של הצעירים, לצד קלאסיקות ולהיטים מוכרים של היוצרים המנוסים יותר. יחד, כולם ינסו לנגן את המוזיקה של התקופה המורכבת ולאפשר לצלילים לחדור עמוק פנימה, לרגש ולפתוח פתח למציאות אחרת.


המופע בירושלים מתקיים בשיתוף עיריית ירושלים והקרן לירושלים. 


"יותר מ-שיר אחד"- הפודקאסט האהוב עולה לבמה, ושובר את חוקי הפורמט

אופקים רביעי, 11.9, 21:00.  תיאטרון ירושלים (אולם שרובר) שלישי 17.9, 21:00

הורידו את האוזניות. "שיר אחד", ההסכת המעולה של תאגיד השידור "כאן", הופך למופע בימתי עם שמונה נגנים, ביצועי לייב מרגשים, קטעי ארכיון נדירים ושלושה סיפורים הנארגים לכדי ספקטקל. בעיבוד הבימתי המיוחד מוצגים שלושה שירים שנולדו מתוך האישי והפכו להמנונים שליוו, ועדיין מלווים, את החיים שלנו כאן: את המלחמות, המחאות, ימי העצב ורגעי התקווה.

מאיה קוסובר וניר גורלי חברו אל המוזיקאים גלי עטרי, אלי לוזון, דני בסן, נדב הולנדר ואחרים ליצירת מגה-סיפור עמוק, מרגש ומעורר השראה על הביחד שלנו כאן. המופע זכה לביקורות נלהבות ולהצלחה עצומה בקרב הקהל בפסטיבל ישראל 2023, ויעלה שוב בהתאמות מתבקשות בעקבות המלחמה.     

המופע מתקיים בשיתוף "תאגיד השידור - כאן" ובתמיכת הקרן לירושלים    

"אהבה מוזיקה (עכשיו!) - להקת יסמין גודר ודיקלה בערב משותף

אולם שרובר חמישי 19.9، 21:00 

"בוקר טוב לכל אלה שלא היה להם לילה", שרה דיקלה בשנת 2000, כשיצא האלבום הקאנוני שלה "אהבה מוסיקה". השיר חרך את הרדיו בקולה הצרוד ומלא ההבעה, והפך ללהיט מקומי אדיר. בתמהיל ההשפעות הייחודי שלה, החל במוזיקה ערבית קלאסית, דרך אלקטרוניקה אנרגטית ועד רוק ניסיוני, דיקלה בולטת ומאתגרת את המוזיקה הישראלית מאז ועד היום.

בשנת 2001 הכוריאוגרפית יסמין גודר יצרה את "אולם" - עבודה מיתולוגית שבה דיקלה הופיעה לייב בשיר "בוקר טוב". השילוב בין השפה של דיקלה לשפה הפיזית המפורטת של יסמין ברא חיבור מרתק, ויצר תהודה בשדה המחול המקומי.

בפסטיבל הנוכחי, 24 שנים אחרי צאת האלבום ההוא, הן נפגשות שוב. יסמין גודר מכראגרפת יצירה מחולית חדשה לשמונה רקדניות בגילאים שונים ומרקעים שונים; דיקלה, מצוידת בהרכב של תשעה נגנים, מבצעת את האלבום כולו בלייב ובעיבוד מוזיקלי עכשווי. תהליך היצירה ארך כשלוש שנים, ועלה בבכורה בינלאומית ביוני 2024 בגרמניה.

החיבור בין שתי היוצרות מבקש לגעת דרך המבט והמבע הנשיים בנושאים שקשורים לאינטימיות ולמערכות יחסים, לבדידות ולגעגוע, וליכולת להתנגד לתכתיבים חברתיים. הרקדניות המבצעות חוקרות טקסים של טרנספורמציה נפשית וחברתית, ומחפשות דרכים חדשות להתנגד, להתגבש, להשתחרר, להתאבל ולחגוג.                                                                                                                                

 "פורטרטים בתנועה"- תיאטרון אנלוגי שמחובר להווה (גרמניה)

תיאטרון ירושלים (אולם מיקרו)  רביעי 18.9, 19:15 + 21:30, חמישי 19.9, 19:15 + 21:30

כבר הרבה מאוד שנים שהאומן הגרמני וולקר גרלינג הולך ברגל, צועד, פוגש אנשים ומתעד אותם. מנסה לקלוט סיפורים אישיים קטנים שמלמדים משהו גדול יותר על החיים, עלינו, על העולם.

 במיוחד לכבוד פסטיבל ישראל 2024 גרלינג הגיע לארץ. במשך עשרה ימים הוא תר את המדינה ופגש עשרות רבות של א.נשים הקשורים, בצורה כזו או אחרת לשבת ההיא. חלק מהא.נשים שאותם פגש צולמו במצלמתו האנלוגית. אחר כך, בביתו ביערות שליד ברלין, הוא פיתח את הצילומים וכרך מהם ידנית פליפ-בוק - ספרון קטן שניתן לדפדף בו במהירות ולראות את הצילומים. אנימציה - הגרסה האנלוגית.

את המבט החומל שלו, את הרגישות העדינה ואת ההומור הייחודי גרלינג כורך למופע בימתי אישי המספר סיפור, חושף צילומים, ומאפשר למבט בינלאומי לראות אותנו ברגעים הכי סדוקים שלנו.

המופע מתקיים בסיוע של שגרירות גרמניה בישראל.


מקום לגור בו- יצירה תיאטרלית רב-תחומית הפורצת מהמציאות בעוטף

מ.א. אשכול רביעי וחמישי 11-12.9, תיאטרון ירושלים (אולפן) , רביעי 18.9, 19:00, חמישי 19.9, 19:00 + 21:30

מה הופך מקום לבית? איפה אדם יכול להרגיש בבית? ומה קרה לבית של כולנו?

קבוצת השחקנים והיוצרים של ״תיאטרון עוטף הנגב״, שבה גם ניצולים ומפונים, כתבה את היצירה כדי לחקור ולברר את המסע הרגשי הלא-נגמר של תושבי הנגב המערבי, ולהביאו לבמה. דרך הודעות וואטסאפ, עדויות ממקור ראשון וחוויות אישיות שעברו השחקנים, נוצרת לה תמונה בימתית רב שכבתית הכוללת תנועה, משחק, וידיאו ומוזיקה בלייב. הפקת מקור שנולדה מתוך השבת ההיא, ומבקשת להציף את התחושות והמחשבות שהפכו מנת חלקנו מאז, לעכל, להתמודד ולחפש את הדרך חזרה הביתה.

״תיאטרון עוטף הנגב״ מתרכז בעיקר בתיאטרון דוקומנטרי. ב-7.10 חוותה קהילת התיאטרון טרגדיות כמו רבים בסביבתה. מאז עובד צוות התיאטרון עם תושבי העוטף בסדנאות, במפגשי כתיבה ובהצגות שונות ככלי המבקש לרפא מעט את הנפש. ״מקום לגור בו״ הוא עיבוד בימתי מרובד לתכנים ולעדויות שנבעו מתהליך זה.

100 גברים -שיטוט קולנועי על הבמה- 26.9 חמישי 19.00 , 27.9 יום שישי 12.30 

מוכר פרחים אלמן, רודף נשים בדימוס, דיג'יי רוסי מזדקן, דייג שפוף, אדם שאיבד את זיכרונותיו… הם רק חלק מ-99 הגברים שהקולנוענית הדס נוימן מתעדת כבר שנה. היא מסתובבת בשכונת ילדותה בגבעתיים, מרשה לעצמה ללכת לאיבוד אל מול הגברים המבוגרים, ולמעשה מחפשת גבר אחד במיוחד - אבא שלה, תושב השכונה, שעימו נאסר עליה להיפגש. ההיכרות עם הגברים בני גילו של אביה, הפותחים בפניה את ליבם, את דירתם ואת עלילת חייהם, מגלה להדס משהו על פטריארכליות מקומית, על בדידות, על חרטה, על אהבה, על חמלה ועל אבהות.

במופע היברידי הנע בין סרט לבמה, בין שיוט דרמטי לשיוט הומוריסטי, הדס מחפשת להתמודד עם היעדר תמידי.

על במה כמעט ריקה הליכון בודד ניצב תחת אלומת אור. היא צועדת צעד אחד ועולה עליו. מתחילה ללכת, ובמשך כשעה לא מפסיקה.  מאחוריה קיר גדול ועליו מוקרנים פני הגברים שלכדה במצלמתה. היא מדברת אליהם, איתם ואלינו, מקבלת בהווה הזדמנות שנייה לשוחח עם העבר. באמצעות שילוב של הקרנת וידיאו, קריינות חיה ופעולות פרפורמטיביות, הדס לוקחת עימה את הקהל למסע בשבילי חייה בניסיון למצוא, בסופו של דבר, את הגבר ה-100.

 "שׁוּרָה  מלאכת זיהוי חיים"  מחזה מבוסס מציאות

תיאטרון ירושלים (אולם רבקה קראון), חמישי 26.9, 20:30

שישים ימים שהה המילואימניק והמחזאי רועי יוסף במחנה "שורה" אי שם במרכז הארץ. שישים ימים שבהם עסק באחת המשימות המורכבות שידעה הנפש האנושית - זיהוי קורבנות הטבח.

לאורך שעות ארוכות מדי, רועי והחיילים שגויסו למשימה חפשו סימן מזהה שיקל את הזיהוי ויאפשר קבורה. במקביל הוא פתח מחשב וכתב. כתב את אשר ראה, שמע, חווה: מחשבות, רגעים שנגלו מול עיניו, תמלול מדויק של מה שנאמר סביב, וראיונות יזומים עם א.נשים ששהו שם.

"שורה" הוא התבוננות עמוקה, פואטית, כנה ולעיתים מצחיקה על קושי. "שורה" מבין שבשביל לקבור משהו צריך לדעת מה זה. "שורה" הוא ניסיון אמיץ וחשוף לאפשר לכולנו להבין מה היה שם, ואולי סוף סוף להביא אותו למנוחה נכונה. (הפקת מקור לפסטיבל ישראל בשיתוף תיאטרון "תמונע" ).

בוקר שאינו נגמר- אגדה על התנועה הפלאית והאינסופית של האבל- תיאטרון ירושלים (אולם רבקה קראון)  רביעי 18.9, 21:00  חמישי 19.9, 19:00 + 21:30

יום בהיר אחד, כשנורית היתה קטנה, אימא שלה מתה.

במשך השנים האובדן שב והופיע באינספור רגעים ומפגשים אנושיים, אך נשאר לרוב כמשהו פרטי המבודד אותה מאחרים. בעבודה בלשית מדוקדקת, נורית איתרה דמויות מפתח מסיפור האובדן הפרטי שלה, והזמינה אותן לעלות איתה לבמה. כל אחת תספר סיפור אובדן משלה. בשפה אמנותית מיוחדת וביכולת להביט בהומור גם ברגעים היותר מורכבים של החיים, נורית שוברת את חומת הבדידות של האבל הפרטי, ומנסה לרקום סיפור חדש המחבר בין הנשים כולן, בין האובדנים השונים, בין רגעי האבל האישיים.

כבמעשה קסם, על הבמה, נטווית לה רשת נשית, המורכבת מזיכרונות, ממופעים, ומצרופי מקרים. זוהי תזמורת של סיפורים, שדווקא מתוך הבדידות והכאב יוצרת סולידריות אנושית עמוקה. מנגנת את אפשרות שהאבל, כמו החיים עצמם, נמצא תמיד בתנועה.

לחיות עם מה שיש- מפגש מיוחד עם הרבה דלפין הורווילר, חיה גלבוע וסיון טלמור  

הרבה דלפין הורווילר היא אחת הדמויות המשפיעות והחשובות בשיח היהודי- תרבותי העכשווי. ספריה, פרסומיה, מחזותיה וכתביה מתפרסמים תדיר ומהווים עוגן הגותי תרבותי מרכזי בניסוח של היהדות העכשווית. ספרה "לחיות עם המתים שלנו" הפך לרב מכר ותורגם לכמה שפות. הספר מביא לקידמת הבמה את אחד הנושאים המרכזיים בהגותה של הרבה - התמודדות עם אובדן תוך כדי הישענות על מקורות יהודיים. יכולותיה של דלפין להמשיג מושגים עתיקים יהודיים לצד היכולת שלה להביט למוות ישר בעיניים, הקנו לה מעמד ייחודי בעולם. 

לכבוד פסטיבל ישראל מגיעה דלפין למפגש מוזיקלי הגותי ומאוד אישי סביב הנוכחות של האובדן בחיים שלנו. את המפגש תוביל חיה גלבוע - מורה, תלמידה, אקטיביסטית ומי שהמקורות היהודיים מהווים עבורה קרקע לפעולה במרחב העכשווי. סיוון טלמור יוצרת ומוזיקאית בעלת מנעד ריגשי כביר, תלווה את המפגש בשירים מקוריים ובביצועים מיוחדים לשירים מוכרים.

 ערב הפתיחה בשדרות-  יום שלישי 10/9 19.00-22.00- תוכנית תלת שלבית בערב אחד : פתיחת  תערוכה ומיצב הסאונד של האמן יניב שנצר, "7 בום" פרימיירה ליצירת מחול של ליאת דרור ו"היללה"- מופע להקה: 

windless- מיצב סאונד - של האמן יניב שנצר

כבר כמה חודשים שאמן הסאונד יניב שנצר אוסף שאריות של טילים שנורו לעבר ישראל. את אשר הוא מוצא הוא לוקח אילו סטודיו ומבצע בחתיכות המתכת הללו מעשה טראנספורמטיבי - מכלי נשק הוא הופך אותם לכלי נגינה. שנצר, אמן סאונד הפועל על הקו בין ירושלים לאירופה, יצר סדרה של פעמוני רוח העשויים כולם משאריות טילים. את המיצב הוא יציב בשדרות - אחת הערים הכי מטווחות בישראל כבר שנים רבות מידי. דווקא שם, בסטודיו למחול של "אדמה" ניתן יהיה לחוות רגעים שונים, אחרים ונעימים עם חתיכות המתכת האימתניות הללו, מתוך שאיפה שהצלילים ההרמוניים והנשגבים יהפכו לפס הקול של העיר, הארץ והמרחב כולו. תודה מיוחדת ליחידת החבלנים של משטרת ישראל

התערוכה תהיה פתוחה גם בימים שלאחר ערב  הפתיחה .(11.9 16:00-19:00 , 12.9 16:00-19:00, 13.9 10:00-14:00 )


 "7 בום" פרימיירה ליצירת מחול של ליאת דרור

כשהיתה ילדה שיחקה ליאת את המשחק 7 בום. המילה "בום"; החליפה את הספרה 7 על שלל גלגוליה. מאז ה-7 באוקטובר (ועוד הרבה לפניו…) שומעת ליאת בומים. את עוצמת הפיצוצים משני הכיוונים - משם ומכאן. הדי הבומים הפכו לפסקול של העיר שדרות וממלאים את מרחבי חייהם של התושבים. כשניתן היה לחזור לאדמה בשדרות, אחרי חודשים רבים ,ליאת החלה ליצור עבודה כוריאוגרפית שמפגישה את התנועה עם המקום בו נשמטה הקרקע. יצירה הבוחנת את חוסר היציבות, את התנועה הלא בטוחה, את ההיעדר המרכז הפיזי, האישי והלאומי. הרקדניות ינועו על כדורי פיזיו - המשוייכים בדרך כלל להריון ולהולדת חיים. הן יבחנו מערכות יחסים חדשות, יבקשו למצוא יציבות בתוך מרחב רועד ויתרגלו כיצד ניתן לסייע אחת לשנייה במצבים רעועים על מנת למצוא עוגן מרפא.  

( 10.9.24 , בין 19:00 – 23:00 במרכז אדמה שדרות )


היללה -מופע להקה 

חבורה של יוצרים מוכשרים, במקור מצפון הארץ, המנגנים, שרים וכותבים את מצבי ההוייה והתודעה השונים. מזמורים שהם תפילות, שירים שהם בקשות, השפעות חוצות יבשות ומעל לכל כישרון עצום המבטיח שכל הופעה תהיה שונה. לשדרות הם מגיעים, חמושים באהבה וכלי נגינה מגוונים, למופע שהוא מפגש טכסי בין צלילים, מילים ואנשים.  

( 10.9.24 , בין 19:00 – 23:00 במרכז אדמה שדרות )

לפרטים נוספים ורכישת כרטיסיםhttps://www.israel-festival.org/



10-27 בספטמבר 2024

בירושלים ובנגב המערבי: שדרות, אופקים, קיבוץ דורות, מועצה אזורית אשכול

קרדיט:

תמונה משמאל: 100 גברים - צילום יאיר מיוחס



2 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

חנוכה באנו – מוזיאון העם היהודי

מה משותף לקאייזנשמרן של זיגמונד פרויד ולמטבחון של גולדה, כיצד השוקולד קשור לגירוש יהודי ספרד ומה בין הקוסקוס לתותים בשמנת של אלברט...

コメント


bottom of page